34. באשר למישור העובדתי, קבע בית המשפט המחוזי כי כבר במהלך הפגישה הראשונה התגבשו הסכמות שעולות כדי הסדר כובל. קביעתו זו התבססה על המסמכים שנכתבו במהלך הפגישה (ת/451 ו-ת/451א הנזכרים) וכן על עדויות שונות שנשמעו ביחס אליה. בין היתר, הסיק בית המשפט המחוזי ממסמכים אלו כי נציגי החברות הקבלניות הגיעו להסכמה לפיה אף חברה לא תגיש הצעה לשלב השני במכרז, וכי הנציגים שנכחו בפגישה התכוונו לחלק את האחריות לעדכונן של יתר החברות לגבי ההסכמות. בית המשפט המחוזי סבר כי הצורך בעדכונן ובהשגת הסכמתן של האחרונות תומך במסקנה באשר לגיבושו של הסדר כובל. עוד ציין בית המשפט המחוזי כי שינויי הנוסח בין מסמך כתב היד לבין זה המודפס, אשר נשלח בסופו של דבר, אינם שומטים את הקרקע תחת מסקנה זו, כי מכלול הראיות מלמד שמסמך כתב היד הוא שמשקף באופן מהימן את ההסכמות שהושגו בפגישה, וכי מכל מקום, גם נוסחו של המסמך המודפס מעיד על קיומו של הסדר כובל. זאת, כך נקבע, משום שגם החלטה משותפת של מתחרים במכרז לפיה תנאי המכרז לא מאפשרים הגשת הצעה למכרז – מהווה הסדר כובל, שכן החלטה זו נוסכת ביטחון בקרב המתמודדים שאיש מהמתחרים הפוטנציאליים לא יגיש הצעה, וממילא משנה לחלוטין את מאזן השיקולים שלהם.
35. בית המשפט המחוזי הוסיף עוד, כי מסמך החתימות שנוסח בפגישה השנייה, שבו נכתב בצורה מפורשת כי אין באפשרותן של החברות הקבלניות להגיש הצעה במסגרת המכרז ככל שלא ישונו תנאיו ולפיכך אין בכוונתם לעשות כן, עולה אף הוא כדי התגבשות הסדר כובל בין החברות הקבלניות.
36. בית המשפט המחוזי הוסיף ודחה את טענתן של החברות הקבלניות כי אי-הגשת ההצעות לא הייתה תוצאה של גיבוש הסכמה משותפת אלא הייתה תולדה של הפעלת שיקול דעת עצמאי, שהוביל למסקנה כי המכרז אינו כדאי מבחינה כלכלית. כמו כן, נדחו הטענות בדבר הנוקשות שאפיינה את החלטות עמיגור ומשרד השיכון ביחס למכרז ולעמידה הדווקנית על תנאיו אף בנסיבות של עליית מדד תשומות הבנייה, וכן הטענות שלפיהן לא היה מקום לנקוט במקרה זה בהליך פלילי, אלא להסתפק בהליכים מינהליים. כן נדחתה הטענה לטעות במצב משפטי (לפי סעיף 34יט לחוק העונשין), שהועלתה על רקע נוכחותו של עו"ד לרר, יועצה המשפטי של התאחדות הקבלנים, בפגישות הקבלנים, והימנעותו מלהתריע על כך שגיבוש הסכמה שלא לגשת למכרז מהווה עבירה פלילית. בקשר לכך נקבע, בין היתר, כי עו"ד לרר לא אישר את החרמת המכרז ואת הפעולות הכרוכות בכך, ולכל היותר שתק ולא חיווה דעתו על ההתנהלות.