--- סוף עמוד 26 ---
50. אל לנו לשכוח כי החילוט הוטל על המשיב במרחב הענישה, כלומר, לאחר מעשה עבירה, ובמסגרת גזירת דינו (ראו ע"א צברי, בפסקה 7. ראו גם אבן-חן, בעמודים 224-223, הסבור כי "חילוט רכושו של העבריין, נוסף לכל עונש אחר המוטל עליו, נתפש כיום כחלק בלתי נפרד מהאכיפה הפלילית... הניסיון המצטבר מוכיח כי חילוט הרכוש מהווה כיום את אחת הסנקציות המאיימות ביותר כלפי עבריינים"). כידוע, המדובר ב"נדבך בהליך הפלילי" (ע"פ 4980/07 כהן נ' מדינת ישראל, פסקה 45 [פורסם בנבו] (4.11.2010)). בוודאי שלא מדובר בפעולה שאופיה מסחרי (ראו עניין אליגולשווילי, בעמוד 101). לוּ ניעתר לעמדתו של המשיב ולעמדתם של דומים לו נעשה את "דבר-החוק פלסתר" (עניין הידרולה, בפסקה יא(1)). יהיה בכך כדי להביא לפגיעה בשלטון החוק ולסטייה מעקרון היסוד לפיו "לא יהא חוטא נשכר" (על עקרון אחרון זה ראו, למשל, את חוות דעתי בע"א 6266/19 מדינת ישראל – המינהל האזרחי באיו"ש נ' אבנון [פורסם בנבו] (25.8.2021) (להלן: עניין אבנון). על השימוש בעקרון זה כהצדקה לענישה ראו יצחק קוגלר תאוריה ומעשה בדיני עונשין: מבוא והיסוד העובדתי 45 (2020) (להלן: קוגלר)). כן נמצאנו מסכלים – באופן משמעותי, את מדיניות המחוקק וניסיונו להתמודד עם מקרי עבריינות דומים, לאור הוצאת "עוקצו" של החילוט (ראו בהקשר זה ע"פ תענך, בפסקה 233). זאת, שכן "אין התמודדות עם הלבנת הון בלי חילוט" (פרוטוקול ישיבה 9 של ועדת המשנה לעניין הצעת חוק איסור הלבנת הון, הכנסת ה-15, 49 (9.4.2000)), "חילוט רכושו של עבריין עיקרי, ללא ספק הוא חלק חשוב במאבק בהלבנת הון" (פרוטוקול ישיבה 11 של ועדת המשנה לעניין הצעת חוק איסור הלבנת הון, הכנסת ה-15, 6 (13.6.2000) ו"כל השיטה של המלחמה בהלבנת הון היא אוחזת קשר בל יינתק בנושא החילוט" (שם, בעמוד 8. ראו גם גרוסמן, בלקין וליכט, בעמוד 3; וכן ע"פ 6532/17 מדינת ישראל נ' חסדי דוד לעדת הבוכרים, פסקה 27 [פורסם בנבו] (8.4.2018) (להלן: עניין חסדי דוד)). למותר לציין, כי "עבירות הלבנת הון נתפסות כעבירות חמורות במיוחד ובעלות פוטנציאל הרס גדול מבחינה חברתית וכלכלית" (עניין חסדי דוד, בפסקה 26).
51. בהינתן מכלול התכליות שעולה מהפסיקה, איני סבור כי שימת הדגש על ה"תכלית הקניינית", כפי שעשה בית משפט קמא, נכונה היא. תכליותיו של מעשה החילוט שלובות האחת באחרת. הניסיון להפריד ביניהן, בנסיבות המקרה שלפנינו, הוא מלאכותי בלבד. ברי כי "הוצאת גזלו" של המשיב מ"פיו", כרוכה במניעת ביצוען של עבירות נוספות בידיו, בהרתעתו מלעשות כן, בהכבדה עליו ובהרתעת הרבים מפני