21. בחקירתו הנגדית העיד רו"ח דונביץ' כי לטעמו, התמיהה ביחס לסעיף הרכוש הקבוע נובעת מכך שלכאורה נמכר הציוד בבת אחת ולא באופן הדרגתי, והוסיף כי לא הוצג לו טופס י"א (פחת) בנוגע לציוד של חברת אגו, שעשוי היה לשפוך אור על מצבת הנכסים ועל שווים (עמ' 23 ש' 25-26). בהמשך הודה רו"ח דונביץ' כי אם אכן אגו נמכרה לאמכ, אין עוד שאלה בנוגע להעדר ההדרגתיות של מכירת הציוד (עמ' 23 ש' 34-35), אך ציין כי "אולי זה עבר ללא תמורה, אין לי תיעוד בנושא" (עמ' 24 ש' 10), והוסיף כי לרוב אין קונה אחד לציוד בהיקף כזה (עמ' 24 ש' 22).
22. גם לנקודה האחרונה מצאתי את הסבריהם של הנתבעים מספקים ומלאים:
הנתבעת העידה שפעילותה של אגו וכל רכושה הועברו ממנה לאמכ, וכי בתמורה כיסתה אמכ את חובה של אגו, בעיקר לבנקים (סעיף 25 לתצהיר). הנתבעת הוסיפה כי הציוד של חדר הכושר באגו כלל, בין היתר, מטבחון לעובדים, טלוויזיות ומזגנים, וכי חלק מהציוד הנ"ל, כגון מזגנים, לא ניתן היה לפרק מהמקום, וכי היה צורך לשלם סכום משמעותי על הובלת הציוד שהועבר בשלמותו לאמכ (עמ' 65 ש' 34 - עמ' 66 ש' 9).
23. מומחה הנתבעים רו"ח רז התייחס אף הוא לנקודה זו בחוות דעתו (בסעיף 3.ד., עמ' 50 לקבוץ הסרוק של ראיות הנתבעים), וציין כי בביאור יב לדוחות הכספיים של חברת אגו נאמר במפורש כי בסוף שנת הדוח הפסיקה החברה את פעילותה העסקית ומכרה את הרכוש הקבוע לחברה קשורה, ולפיכך אין מקום להערה בחוות דעתו של רו"ח דונביץ' המעלה ספקות בנוגע לאופי המימוש המהיר של הרכוש.
24. כזכור, הנתבעים אף העידו שנטלו הלוואות בעלים והזרימו אותן לאגו על מנת לכסות את חובותיה לבנקים. הלוואות אלה קיבלו ביטוי בדוחותיהן הכספיים המבוקרים של החברות. כך העידה הנתבעת כי עד לתום פעילותה של אמכ בשנת 2011 העבירו לה הנתבעים סכום מצטבר של למעלה ממיליון ₪, בין כהלוואת בעלים ובין בדרך של פירעון ישיר של חובות שונים, לרבות חובות ארנונה וחובות לבנקים (סעיפים 69 ו 115-117 לתצהיר; ראו גם תצהירו של הנתבע בסעיפים 111-113). הנתבעת אף העידה, ועדותה לא נסתרה, כי מעולם לא משכה משכורת מאמכ (סעיף 70 לתצהיר).
25. גם מומחה הנתבעים רו"ח רז ציין בפרק הסיכום של חוות דעתו בנוגע לאמכ כי -
"מניתוח הנתונים כפי שהוצגו, בדוחות הכספיים המבוקרים של החברה לשנת 2011 נראה כי יתרת הנכסים - לקוחות בסך 2.5 אלפי ₪ ורכוש קבוע בסך כ-3 אלפי ₪ היו יתרות לא מהותיות וכנראה אף חסרות ערך. כמו כן, יתרת חוב בסך 27 אלפי ₪ ממס הכנסה, היה והוחזרה, הייתה אמורה להיות מוחזרת לחשבון בנק החברה, כנהוג על ידי רשויות המס. כנגד זאת עמדה לזכות הבעלים יתרת זכות בהיקף של כ-1 מיליון ₪ שרק גדלה מתום שנת 2010".