מעבר לכך, אני סבור שאחזקותיו של מר הררי ב 25% בזיתי זהב, עניין שלא הוכחש , לא היווה בעיה מבחינת הנתבעת, עובר לתחילת המיזם, והזמנת הייחורים, בהמשך ומשהצטברו האינדיקציות שצוינו, כאשר לא נמצא מקור מימון חילופי, העניין הפך למהותי יותר, וכאשר לכאורה קיים ניגוד עניינים בהקשר זה , ביחס לפועלו של מר הררי בשני כובעים בעניין.
בכל מקרה, ככל ושולמו תשלומי מקדמה ע"י התובעת לזיתי זהב, הדבר נעשה לפני מועד הפסקת המימון , וכפי שקבעתי לגבי כלל הכספים, אין מקום להורות על השבה גם בהקשר זה.
לעניין הפסד החזרי מע"מ שנתבע, חרף עדות מנהל הכספים בעניין, בהיבט הכספי, לא שוכנעתי כי הדברים מוצו באופן מספק, מול רשויות המע"מ, ושהאחריות לאי קבלת החזר מקורה בנתבעים שכנגד בלבד, משכך התביעה הנגדית בהקשר זה נדחית .
בהינתן שהתביעה הנגדית נדחתה, מהנימוקים שצוינו לעיל, ברי שיש לדחות גם את התביעה האישית כנגד מר הררי , שפעל כאורגן / מנהל בתובעת/ נתבעת שכנגד. למעשה אותן קביעות שיוחסו לתובעת/ נתבעת שכנגד, ניתן לייחס גם למר הררי, ושעה שלא נמצא שהיו מצגי שווא בהקשר כריתת ההסכמים, ובמהלכם , ועד למועד הפסקת המימון בפועל, אין מקום לקבוע ממצא שונה , ו/או חיוב אחר, ובהקשר התביעה האישית נגדו, שאני מורה על דחייתה .
סוף דבר
התביעות , הן המקורית והן התביעה שכנגד נדחות.
במצב דברים זה כל צד יישא בהוצאותיו.
הערבון להוצאות שהופקד ע"י התובעת /נתבעת שכנגד , יוחזר לידיה על פירותיו, ע"י ב"כ .
המזכירות תשלח פסה"ד לב"כ הצדדים
ניתן היום, א' סיוון תשפ"ב, 31 מאי 2022, בהעדר הצדדים.
אהוד שוורץ