בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 37765-01-16 מיהר ביואנרגיה ישראל בע"מ ואח' נ' הנסיך מפעל ליצור טחינה בע"מ ואח'
לפני כבוד השופט בכיר אהוד שוורץ
התובעת/נתבעת שכנגד :
מיהר ביואנרגיה ישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד איתמר טורס
נגד
הנתבעת/תובעת שכנגד:
נתבע שכנגד 2
הנסיך מפעל ליצור טחינה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד גל ספקטור
מיכה הררי – בפש"ר
בעצמו וע"י ב"כ עו"ד איתמר טורס
פסק דין
כללי
מהות התביעה המקורית הינה כספית-חוזית בסך של 1,705,178 ש"ח כנגד הנתבעת, בגין טענה להפרה יסודית מתמשכת של ההסכם בין הצדדים.
מהות התביעה שכנגד הינה כספית-חוזית בסך של 800,000 ש"ח, עניינה פגם בכריתת החוזה שנגרם על ידי הנתבעים שכנגד, ודרישה להשבת כספים שהועברו לנתבעת 1 , שבבעלות וניהול הנתבע 2.
רקע
מטרת ההתקשרות בין הצדדים הייתה הקמת תחנות כוח לייצור חשמל באמצעות דלק ביומאסי.
התובעת- מיהר ביואנרגיה בע"מ, הינה חברה פרטית שעיסוקה בתחום האנרגיה המתחדשת, ומומחיותה ייצור דלק ביומאסי מעץ האשל, זוהי טכנולוגיה בלעדית וחדשנית, התובעת אף רשמה על כך פטנט. בעליה ומנהלה היחיד הוא מר מיכה הררי, בעל ידע וניסיון רב בתחום שהינו גם הנתבע שכנגד 2.
הנתבעת- הנסיך מפעל לייצור טחינה בע"מ, הינה חברה פרטית שעיסוקה הוא בייצור ושיווק טחינה. הבעלים והמנהל של הנתבעת הוא מר עפיף טנוס, איש עסקים במשך שנים רבות.
בין הררי לטנוס שררו יחסי ידידות של שנים רבות, נטען שבזכות היחסים הטובים, הררי הציע לטנוס להיכנס איתו כשותף במיזם בתחום האנרגיה הביומאסית. וכך ולאחר שנים בעולם הטחינה, החליט טנוס להשקיע כספים במיזם בתחום שונה לגמרי.
ביום 12.07.2011 התקשרו הצדדים בהסכם "מזכר הבנות", להקמת תחנות כוח ביומאסיות בישראל, שתפעלנה מדלק המיוצר מאשלים. במסגרת ההסכם הוסכם כי הצדדים יקימו חברה משותפת, בשם "הרנוס", שתפעל לקידום הפרויקט המשותף, כאשר 49% ממניותיה תהיינה בבעלות התובעת, ו51% ממניותיה תהיינה בבעלות הנתבעת. ביום 21.08.2011 התאגדה החברה המשותפת בשם חברת "הרנוס ביואנרגיה בע"מ" על פי המתואר לעיל.
ביום 29.04.2013 נחתם בין הצדדים הסכם "תוספת למזכר הבנות" שמטרותיו העיקריות, הארכת תוקפו של מזכר ההבנות, ועריכת מספר שינויים בו כדי להתאים אותו למצב הדברים העדכני.
ביום 11.02.2014 הודיעה הנתבעת לתובעת שאין בכוונתה להמשיך בהתקשרות החוזית ולעמוד בהתחייבויות הנובעות ממנה. ביום 02.03.2015 התפרסמה החלטת רשות החשמל, שטרפדה למעשה את סיכויי היתכנות הפרויקט, וכן ביום 25.03.2015 התקבלה החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז צפון, שדחתה את הבקשה והתוכנית להקמת תחנת הכח, ב 17.9.14 , התוכנית נדחתה ע"י הועדה המקומית .
טענות הצדדים
לטענת התובעת , ביום 11.02.2014 פנתה הנתבעת באמצעות מר טנוס, אל התובעת, והודיעה לה, כי בכוונתה לחדול מביצוע התשלומים, החלים עליה לפי המוסכם, תוך שנימוקה היה ש"אין לה כסף". התובעת מדגישה שאי ביצוע התשלומים המגיעים לה מכוח ההסכמים, לא זו בלבד שמהווה הפרה בוטה שלהם, אלא גם גרמה לנזקים כספיים כבדים, ומנע ממנה את קידום המטרה המשותפת שלשמה נכרת ההסכם. אי ביצוע התשלומים, קרי הפרת חוזה, גרם לקריסת המיזם ולהחלטה לסיים את הפרויקט. לטענת התובעת, הנתבעת הפרה את ההסכמים, עת לא שילמה לתובעת את הסכומים המגיעים לה. זאת ועוד, מלבד אי ביצוע התשלומים, גרמה הנתבעת לתובעת נזקים כספיים ניכרים, כאשר כל עבודתה וכל העלויות שנשאה בהן היו לשווא. לטענתה, מכוח ההסכם והתוספת מגיע לה 280,000 ש"ח בצירוף מע"מ עבור הטיפול בתחנת הכח נווה איתן, כמו כן, מגיע לה 1,126,125 ש"ח בצירוף מע"מ, עבור הטיפול בשלוש תחנות כוח נוספות. בנוסף הנתבעת גם הפרה את ההתחייבות כלפי חברת "זיתי זהב", לענין רכישת שתילי אשלים, כך הצטבר חוב נוסף לחובתה, בסך של 273,780 ש"ח בצירוף מע"מ, בנוסף להתחייבויות שונות לנושים שונים בסך 24,473 ש"ח.