הנתבעת טוענת כי הטענות ביחס להשקעה בתחנות הנוספות ,נועדו להגדלת הכנסותיה של התובעת, והעברת כספי הנתבעת לכיסה של התובעת, במרמה ובחוסר תום לב. הנתבעת טוענת שהצדדים הסכימו, שלטובת הרנוס ראוי שלא יושקעו כספים נוספים, בטרם תהיה בטוחה לכך, שקיימת היתכנות לקמת המיזם בנווה איתן אשר יביא להשגת רווחים עתידיים לחברה ולצדדים.
לטענת הנתבעת, החל מחודש אפריל 2013 ועד חודש אפריל 2014, העבירה הנתבעת לתובעת סכומי עתק, בגין הוצאות שנדרשו לשיטתה של התובעת לשם קידום המיזם. יודגש שהסכומים הועברו לתובעת באופן שוטף כשכר אשר משולם לתובעת, מבלי שעליה להוכיח את הפעולות בגינם מועבר לה שכר זה. הנתבעת נענתה לכל דרישות התשלומים, מבלי שבקשה לראות הוכחה לכך שהמיזם מתקדם או פירוט לגבי ההוצאות. הנתבעת נענתה לכל דרישות התשלומים על בסיס האמון המלא שרחשה למר הררי, ועל סמך הצהרותיו של הררי לכך, שקיימת תכנית מתאר מתאימה להקמת תחנת הכוח בנווה איתן. לטענת הנתבעת, התובעת הציגה כלפיה מצגי שווא והטעתה אותה הן בשלב הטרום חוזי, הן בהמשך המגעים, והן במהלך קיום החוזה. לאורך כל הדרך התובעת משכה כספים בסכומים אדירים, מבלי שנדרשה לספק הסברים, שנועדו לכאורה לטובת הפרויקט, ברם כפי שהתברר, הכספים הועברו לקידום ענייני התובעת ולהפקת רווחים על חשבון הנתבעת.
הנתבעת טוענת שהתובעת העלימה מעיניה את העובדה ,שהתכניות החלות על הקרקע בנווה איתן, אינן מאפשרות הקמת תחנת כוח במקום, ובהמשך אף הסתירה את העובדה המשמעותית שתוכנית המתאר, שהוגשה על ידה נדחתה הן על ידי הועדה המקומית, והן על ידי הועדה המחוזית. עוד נטען על ידי הנתבעת, שהתובעת הסתירה ממנה את העובדה שהיא נכשלה בעבר בהקמת תחנת כוח ביומאסית, ואם המידע הזה היה מוצג בפניה, היא הייתה נמנעת מלהשקיע במיזם דנן. לטענת הנתבעת, התנהלותה של התובעת לאורך כל הדרך מנוגדת לחובת תום הלב ולהלכה הפסוקה בעניין התנהלות ראויה בין צדדים לחוזה, לפיה צדדים לחוזה צריכים להתחשב בציפיות מוצדקות, ובהסתמכות ראויה של הצד השני.
לטענת הנתבעת, חצי שנה לפני הודעתה בנוגע לרצונה להפסיק את ההתקשרות, השתתף מר הררי בישיבת הועדה המקומית , שם נקבע כי פרויקט תחנת הכוח בנווה איתן לא מאושר. הנתבעת תוסיף ותטען כי התעריף של חברת החשמל הביא לחוסר הכדאיות במיזם, והתובעת ידעה כי אין הצדקה כלכלית או היגיון מסחרי ,להשקיע כספים במיזם, הנתבעת טוענת שהתובעת פעלה בחוסר תום לב והטעתה את הנתבעת במכוון. לטענתה, במועד הסמוך להפסקת המימון , ידעה התובעת בוודאות כי הסיכוי להוציא לפועל את תחנת הכוח בנווה איתן אפסי, וכאשר כל תכלית פעילותה , לפני ואחרי, היה להתעשר על חשבון הנתבעת, כאשר אינה נושאת בסיכון מימוני.