לטענת הנתבעת, הוצג בפניה מצג השווא, לפיו מדובר במיזם עם פוטנציאל להשאת רווחים נכבדים, והוצג בפניה המצג השקרי לפיו השלבים הראשוניים של המיזם כבר הושלמו, באשר הגופים הרלוונטיים כבר בקיאים בפרטי המיזם, ושכל התנאים הדורשים, אישור קרובים לקבלת אישור. כל האמור לעיל התברר כמצג שווא, אחד מיני רבים, שניתנו על ידי מר הררי. הנתבעת מביאה דוגמא למצגי השווא של התובעת, במזכר ההבנות שם הצהירה התובעת כי "הואיל וקיימת כבר רגולציה המאפשרת לממן תחנות כוח ביומאסיות... וצפוי שרשות החשמל תאשר בקרוב..."- הצהרה אשר לכל הפחות אינה מדויקת.
הנתבעת טוענת שבמזכר ההבנות נקבעה חלוקת התפקידים בין הצדדים. שם נקבע שהנתבעת תהא שותפה פיננסית בלבד, ותשא ב75% מהעלויות, והתובעת באמצעות מר הררי תישא אך בחלק של 25% מהעלויות, תוך שהיא תהיה האחראית הבלעדית להובלת הפן התפעולי והמקצועי של המיזם. הנתבעת טוענת בהקשר זה, כי במשך כל תקופת ההתקשרות, התובעת לא השקיעה את ההון העצמי, שהתחייבה להשקיע, תוך שהיא נהנית בו בזמן מיד חופשית בהשקעת סכומי עתק, שהועברו על ידי הנתבעת, מבלי שנדרשת לדווח על אופן השקעתם. לטענת הנתבעת, התובעת לא עמדה בהתחייבויותיה הן מבחינה פיננסית והן מבחינה מקצועית ניהולית.
הנתבעת טוענת שבתקופת הזמן עד 08.01.2012 לא הצליחה התובעת לקבל את האישורים הנדרשים, ומשכך הוסכם להאריך את תוקף מזכר ההבנות, תוך התאמתו למצב העובדתי המעודכן. הנתבעת מבקשת להדגיש שהתוספת להסכם, התמקדה אך ורק בקידום הקמת תחנת הכוח בנווה איתן. הנתבעת מדגישה שהיא חתמה על התוספת לאור מצגיה המטעים של התובעת בדבר היתכנות המיזם לכדי מימוש, ומתוך הבנה כי הצדדים מסכימים שעד להשלמת תחנת הכוח בנווה איתן, לא תהיה כל התקדמות, הדורשת השקעת כספים בתחנות כוח נוספות או באפיקים אחרים. הנתבעת תטען כי אלמלא ההסכמה על כך, שתקודם אך ורק תחנת הכוח בנווה איתן, הנתבעת לא הייתה מתקשרת בתוספת למזכר.
לטענת הנתבעת, בדיעבד התברר לה , כי כלל לא הייתה תכנית מתאר מתאימה להקמת תחנת הכוח בשטח המיועד בנווה איתן, ומאחר שהמיזם לא הבשיל מעבר לקבלת רישיון מותנה, אין כל בסיס לדרישות המופרזות של התובעת- לא רק שהדבר לא נכלל בהתחייבויותיה, התובעת גם לא הציגה כל ראיה, ביחס להתקדמות המיזם בתחנות נוספות. כל שיש בפי התובעת הם דיבורים בעלמא, וממילא הנתבעת לא נתנה את הסכמתה להשקעת כספים בתחנות נוספות.