35. דיון נוסף התקיים בבג"ץ ביום 14.9.16 (ר' החל מעמ' 241 לתביעה). בפתח הדיון ציין כב' השופט א' רובינשטיין כי לנוכח ההתפתחויות מדובר בליבת דיני הכשרות כאשר המדיניות המשפטית היא לא להתערב בכך. מנגד בוצע שינוי של פרקטיקה קיימת והדבר יוצר תחושה לא טובה. כב' השופט מ' מזוז ציין כי מראש ההצדקה לאי מתן הכשרות, נתלתה בוו אחד, אך לבסוף נמצא וו אחר, אף שהוא יכול להיות מבוסס ומוצדק והשאלה היא האם יש דרך לתקן זאת בהליך זריז. ב"כ הנתבעת הפנה, בין השאר, לכך שמדיניות הרבנות הכתובה הייתה ששרוולי נקניק צריכים להיות מבהמות כשרות אך היה פער בין הנהלים הכתובים ובין ההתנהלות בפועל. עלה כי למעשה אין צורך לחזור למחלוקת העקרונית שכן ממילא אין מוצר העומד בדרישות הכשרות גם בהתאם לעמדה המקלה. בעת הדיון נשאל ב"כ התובעת באשר למצב החברה התובעת באותה עת ונמסרה תשובה כי דובר במוצר יחיד של אותה חברה. בדיון בית המשפט עלתה השאלה האם אין יצרן אחר של שרוולי נקניקים בעולם ומהמענה עלה כי למעשה יש שלושה ספקים, אך ישנם הסכמי בלעדיות. ב"כ התובעת אמר בין השאר - "העתירה הוגשה במקורה על ההחלטה של אגף הכשרות ללא סמכות. בית המשפט אמר שעל ההחלטה לקבל את האישור של מועצת הרבנות הראשית ועד היום לא קיבלה המועצה החלטה בעניין. זאת אומרת שמ 2011 ההחלטה להתיר את הקולגן עדיין בתוקף. לכן בכל מקרה יש לקבל את העתירה". נטען כי לא ביטלו במועצה את ההחלטה. באשר לדברים אלה, יש לתת את הדעת למספר דיוקים; ההחלטה בשנת 2011 לא התקבלה על ידי מועצת הרבנות הראשית אלא על ידי ועדת הכשרות. לא ניתנה החלטה בבג"ץ לשוב לאותה ועדה ואף ההוראה לפנות למועצה הארצית הייתה על בסיס הסכמה. מכל מקום, בישיבה ביום 18.7.16 הרי שלמעשה נקבע בגוף מוסמך כי לא תינתנה תעודות כשרות יותר. אף שב"כ התובעת עמד על עמדתו כי יש לבטל ההכרעה העקרונית שלא ניתן להכשיר שרוולים מנבלות וטרפות, השיבו - שלושת שופטי ההרכב באמירה שלא התבקש סעד הצהרתי כזה ובסופו של יום, יש יצרן ספציפי וסעד ספציפי. גם אם תוך הימנעות מלדון בשאלה העקרונית, נמצא שאת היצרן הספציפי לא ניתן להכשיר. באשר לעמידה על כך שהעתירה תתקבל, לגבי השאלה ההלכתית - השיב כב' השופט א' רובינשטיין באומרו: "זה מין ניצחון פרוצדורלי שאין לו משמעות". כב' השופט מ' מזוז הבהיר כי: "ברור לגמרי שהם לא נטשו את הטענה והויכוח והמחלוקת בין הגישות השונות במועצת הרבנות הראשית עדיין קיימות, המציאות כיום היא כזו שלפי כל הגישות אי אפשר לתת כשרות ולכן משאירים, שמו את המחלוקת על המדף, אין טעם שעכשיו נתכתש בנינו במחלוקת הזו שהיא לא אקטואלית כרגע...". בתום דיון זה, הוסכם על יציאת משלחת נוספת אשר תשלים את הבדיקה שהחסיר הצוות המקורי (חלק הייצור בו לא צפו ותעודות לגבי החומרים בהם נעשה שימוש) ואם יעלה מזה שיש אפשרות כלשהי, בתנאים מסוימים, להכשיר - הרבנות הראשית שוב תדון בממצאי הצוות (לפרוטוקול דיון זה, ר' החל מעמ' 241 לתביעה).
אולי יעניין אותך גם
הליך פינוי מחזיק מכוח רישיון: מתי הרשות נהפכת לזכות בלתי הדירה?
מקרקעין בישראל וברחבי העולם
יישוב סכסוכים
מאמר הדן ביכולת בעלי מקרקעין לפנות בעל רישיון, גם לאחר עשרות שנים, בין כשמדובר בקרקע פרטית ובין במקרקעי המדינה. את המאמר כתב עו"ד יאיר אלוני ממשרד אפיק ושות'.
עצרו הכל, חכו לי! – על צווי ביניים והקפאת התקשרויות במכרזים
משפט ציבורי, דיני בחירות ודיני מכרזים
מאמר בנושא האפשרות להוציא צו המקפיא את ההתקשרות במכרז עד בירור העתירה שיגיש צד שהפסיד במכרז. את המאמר כתב עו"ד יאיר אלוני ממשרד אפיק ושות'.
האופציות שאחרי האופציה האחרונה – על אופציות וגירושין
היי-טק וטכנולוגיה
חברות, עסקים ומיזמים משותפים
יישוב סכסוכים
מאמר בנושא השאלה האם אופציות לעובדים שניתנות לעובד נשוי, או כזה שהתחתן לפני שהבשילו, נחשבות לנכס המשותף לעובד ולבן או בת הזוג שלו. את המאמר כתב עו"ד גלעד בר-עמי ממשרד אפיק ושות'.
יישוב סכסוכים בישראל: ליטיגציה מול גישור
יישוב סכסוכים
מאמר בנושא הליכים בבית המשפט מול בוררות ומול גישור, בייחוד בסכסוכים בינלאומיים המתנהלים בישראל. את המאמר כתב עו"ד יאיר אלוני ממשרד אפיק ושות'