--- סוף עמוד 58 ---
שיושלמו שני אלה, תימחק החברה מהמרשם בשנית. בסמוך להקמתה, פתחה חברת KF האירית, על ידי עו"ד אופיר כץ (אשר שימש כבא-כוח החברה), חשבון בנק בסניף הבנק בירושלים כאשר חשבון הבנק שהוקצה לה הוא חשבונה של חברת KF האנגלית, שמספרו כאמור 33601, וזאת בהתאם להוראתו של מר ספיר (פרוטוקול דיון בבית משפט קמא מיום 12.5.2013, עמ' 1368 ש' 30 – עמ' 1369 ש' 12). בדומה לחברת KF האנגלית, במסגרת מסמכי פתיחת החשבון הוסמכו מר גזונדהייט, מר וייל ומר ספיר לפעול בחשבון בשם החברה. טרוניית התובעים בעניין זה היא ביחס לפעולה אחרונה זו, אשר נעשתה, לשיטתם, שלא על פי הרשאה כדין.
92. הפעולה בה עוסק רכיב תביעה זה – העברת חשבון חברת KF האנגלית לחברת KF האירית – בוצעה כולה במהלך שנת 1993, ומשכך במועד הגשת התובענה (27.7.2003) חלפה תקופת ההתיישנות בת 7 השנים ממועד השלמת פעולה זו. התובעים טוענים אומנם כי מאחר שפעולה זו הוסתרה מפניהם, בין בזדון (בשל קנוניה בין הבנק למר ספיר) ובין ברשלנות (בשל אי יידוע מצדו של הבנק), חלים החריגים בסעיפים 7 ו- 8 לחוק ההתיישנות. ואולם, כמובהר בפסקה 78 לעיל, מסקנתו של בית משפט קמא לפיה לא חלים ביחס לאף אחד מרכיבי התביעה החריגים הקבועים בסעיפים 7 ו- 8 לחוק ההתיישנות – מקובלת עליי. לפיכך, בדין נדחתה התביעה בעניין זה על ידי בית המשפט המחוזי.
93. לא זו בלבד, אפילו אם נניח כי לא חל בענייננו מחסום ההתיישנות, דינו של רכיב תביעה זה להידחות לגופו, מחמת מספר טעמים מצטברים:
ראשית, מן האמור עולה כי אין חולק שלמר ספיר הייתה הרשאה לפתוח חשבון בנק על שמה של חברת KF האירית, בין אם מכוח ייפוי כוח שניתן לו על ידי מר גזונדהייט ובין אם בשל היותו בעל תפקיד בחברה. באופן דומה, היה מר ספיר גם בעל הרשאה בחשבון חברת KF. כאמור לעיל, חברות KF האנגלית והאירית לא היו החברות היחידות בבעלות מר גזונדהייט ביחס אליהן ניתנה למר ספיר הרשאה לפעול בשמו של מר גזונדהייט ובעבורו. אם כן, מהבחינה הפרוצדוראלית, פתיחתו של חשבון חברת KF האירית לא הייתה שונה מהאופן בו נפתחו חשבונות הבנק של חברות אחרות בבעלותו של מר גזונדהייט ביחס אליהן קיבל מר ספיר הרשאה לפעול. לא זו אף זו, במסגרת המכתב מיום 1.7.2001 מר גזונדהייט מכיר בהרשאה של מר ספיר בחשבון זה, ואף עומד על כך כי הרשאה זו תמשיך לעמוד בתוקפה, חרף בקשתו לביטול יתר ייפויי