99. עילת תביעה אחרת נוגעת כאמור לגלגול החוב שנוצר בחשבונו של מר גזונדהייט והעברתו לחברת קנטבוש וחברת KF האנגלית (שהוסב למעשה להיות חשבון חברת KF האירית). ואולם, אפילו אם עילה זו לא התיישנה, בהינתן שגלגול החוב בוצע במסגרת תקופת 7 השנים עובר להגשת התביעה, סבורני, בדומה לבית משפט קמא, כי עילת תביעה זו אינה עומדת בפני עצמה. טענת התובעים היא להשבת הכספים ששולמו מכוח הערבויות הללו, בעוד ביטול פעולות הגלגול יביא לכל היותר להותרת החוב בחשבונו של מר גזונדהייט, חלף חשבונם של חברת קנטבוש וחברת KF האנגלית. ממילא, היות שגלגול החוב נעשה בתוך קבוצת החברות הקשורות למר גזונדהייט (כאשר בחברת קנטבוש אף שימשה בתו של מר גזונדהייט כדירקטורית), אשר ביחס אליהן פעל מר ספיר כשלוחו, בהתאם לייפויי הכוח שניתנו לו (וביחס לחברת KF האנגלית, אף מכוח היותו בעל תפקיד בה), הרי שלא הייתה לבנק כל סיבה
--- סוף עמוד 64 ---
לחשוד בפעולות אלה. ויובהר, טענת התובעים לפיה הוצאת הערבויות ומימושן שימשו בעבור חברות שאינן קשורות לתובעים איננה רלוונטית לסוגיית גלגול החובות בתוך הקבוצה, שביחס לפעולה אחרונה זו לא מתעורר, בנסיבות העניין, חשד אצל הבנק באשר לתקינותה. על כן, אפילו אם לא חלה התיישנות ביחס לפעולות ה'גלגול', מן הבחינה המהותית, לא היה מקום לקבל עילת תביעה זו.
100. למעלה מן הצורך, ולגופם של דברים, יצוין כי אין חולק שהחברות הנערבות אינן שייכות באופן ישיר למר גזונדהייט ועסקיו, אלא לעסקיו הפרטיים של מר ספיר. המדובר בחברות השייכות לאנשי עסקים שעמם התקשר מר ספיר, ואשר ניהלו גם הם חשבונות בנק בסניף הבנק בירושלים. כך, חברת בניאב היא חברה המצויה בשליטתו של אדם בשם משה לאובמילר והמחזיקה חשבון בבנק שמספרו 34201; וחברת מט"ז היא חברה בבעלותו של עו"ד אופיר כץ, שהוקמה כחלק ממיזם משותף שלו ושל מר ספיר, ואשר מחזיקה חשבון בבנק שמספרו 34228. לפיכך, בהינתן עובדה זו, ובשים לב למשמעות מתן הערבויות מבחינתו של מר גזונדהייט, על פני הדברים, אפילו שלמר ספיר הייתה הרשאה להוציא את הערבויות הנדונות מחשבונו של מר גזונדהייט, ואף בהינתן שמדובר בפעילות רגילה ונהוגה בדרך התנהלותו של מר ספיר בעבור מר גזונדהייט, היה מקום מצדו של הבנק להטיל ספק בפעולות אלה ולבררן. ואומנם, מר ברלך טען בתצהירו כי במסגרת פגישותיו עם מר גזונדהייט הוא שאל אותו האם הוא מודע לאותן ערבויות, לרבות לזהות הנערבים, ועל כך השיב מר גזונדהייט כי הוא מכיר את הערבויות הללו, וכי הם ניתנו במטרה לסייע למר ספיר בעסקיו הפרטיים (סעיף 62 לתצהיר מר ברלך; פרוטוקול דיון בבית משפט קמא מיום 6.3.2013, עמ' 1151 ש' 2 – עמ' 1153 ש' 17). זאת ועוד, הגם שחברות אלה לא היו קשורות לקבוצת החברות של מר גזונדהייט אין הן זרות לו. על דבר היכרותו של מר גזונדהייט עם אותן חברות, ועל רצונו לסייע להן, ניתן ללמוד גם מערבויות אחרות שניתנו על ידו לטובתן, ואשר ביחס אליהן לא נשמעה כל טענה. כך למשל, בשנת 1987 הוציא מר גזונדהייט מחשבון בנק שלו בשוויץ ערבות לטובת אחד מחשבונותיו האישיים (33946, אותו חשבון שממנו יצאו הערבויות הנדונות לעיל), וכנגדה הוצאה מחשבון זה ערבות לטובת חברת בניאב באותו סכום. באופן דומה, בשנת 1988 הוציא מר גזונדהייט שתי ערבויות בנקאיות מאותו חשבון בנק בשוויץ לטובת שניים מחשבונותיו האישיים בסניף הבנק בירושלים, וזאת כנגד הוצאת ערבויות באותם סכומים לטובת חברות שונות, ובהן חברת מט"ז. עוד בשנת 1988, מר ספיר חתם, בשם מר גזונדהייט, על ערבות נוספת לטובת חברת בניאב, ובהמשך, בשנת 1989, חתם מר גזונדהייט בעצמו על ערבות אחרת לטובת