--- סוף עמוד 66 ---
ספיר הייתה הרשאה לפעול בחשבון חברת KF בהיותו בעל תפקיד בחברה, ועל קיומה של הרשאה זו אף חזר מר גזונדהייט באופן מפורש וספציפי במסגרת מכתבו לבנק מיום 1.7.2001, זמן ניכר לאחר שהחל בבדיקת ההתנהלות בחשבונותיו ולמרות שביקש לבטל את יתר ייפויי הכוח שנתן. לפיכך, הגם שתביעה זו לא התיישנה, נראה כי ככל שהוצאת הערבות השלישית אמורה הייתה להדליק "נורת אזהרה" אצל הבנק (היות שהערבות ניתנה לחברה שאינה קשורה, לכאורה, לעסקיו של מר גזונדהייט), הרי שהיה בהתנהלותו של מר גזונדהייט ביחס לחשבון זה לאורך השנים בכלל, ובמכתבו מיום 1.7.2001 בפרט, כדי להשמיע "צפירת הרגעה" מבחינת הבנק. במילים אחרות, קשה לייחס לבנק רשלנות בשל כך שלא עמד בזמן אמת על חריגת מר ספיר מהרשאה בחשבון חברת KF, ככל שהייתה כזו, שעה שמר גזונדהייט עצמו הוסיף במפורש לתת בו אמון לעניין פעולות המבוצעות בחברה זו, וזאת גם לאחר שהחל לחשוד כי דבר מה אינו מתנהל כראוי בחשבונותיו. משכך, הן מבחינה דיונית והן מבחינה מהותית, אינני רואה טעם מבורר לשנות ממסקנתו של בית משפט קמא בכל הנוגע לערבות השלישית.
ג. סוגיית השעבוד
102. כזכור, בית משפט קמא מצא כי יש לדחות רכיב זה של התביעה מחמת התיישנות, וזאת בהתבסס על קביעתו כי עילת התביעה נוצרה במועד יצירת השעבוד, הוא יום 13.9.1992 – כ-11 שנים עובר להגשת התביעה. לדידי, קביעה זו של בית משפט קמא מעוררת קושי, אך לגופו של עניין, אינני מוצא מקום להתערב בתוצאה של בית משפט קמא. אפרט.
103. חוק ההתיישנות קובע הסדר התיישנות מיוחד בנוגע לשעבוד. הוראת סעיף 20 לחוק מורה כי "נושה שיש לו על חובו ערבון, משכנתה, משכון או שעבוד כיוצא באלה, אין בהתיישנות כדי לפגוע בזכותו ליפרע מן השעבוד". לאמור, אין בהתיישנות החוב המבוטח בשעבוד כדי לגרוע מזכותו של הנושה להיפרע מן השעבוד שניתן לטובתו (ראו גם: ע"א 6330/06 מלון אשכולות חברון בע"מ נ' ענבל חברה לביטוח בע"מ, פסקה 5 [פורסם בנבו] (2.4.2009). להרחבה בפרשנות סעיף 20 לחוק ההתיישנות, ובפרט בשאלת ההתיישנות בנוגע לתביעה שהוגשה למימוש השעבוד, ראו: עע"מ 5854/11 ד"ר רוסטוביץ נ' עיריית חולון [פורסם בנבו] (4.9.2015); עע"מ 8832/12 עיריית חיפה נ' יצחק סלומון בע"מ, פסקאות 28-22 לפסק דינו של הנשיא (בדימ') אשר גרוניס [פורסם בנבו] (15.4.2015); חבקין, בעמ' 401-395). הטעם לכך נעוץ בעובדה שההתיישנות היא