בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים
עע"מ 8277/17
עע"מ 7932/18
לפני:
כבוד הנשיאה א' חיות
כבוד המשנה לנשיאה (בדימ') נ' הנדל
כבוד המשנה לנשיאה ע' פוגלמן
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופט נ' סולברג
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
כבוד השופטת ע' ברון
המערער בעע"מ 8277/17:
המערער בעע"מ 7932/18:
עלאא זיוד
שר הפנים
נ ג ד
המשיבים בעע"מ 8277/17:
המשיב בעע"מ 7932/18:
1. שר הפנים
2. כנסת ישראל
מחמד מפארג'ה
המבקשים להצטרף כ"ידידי בית המשפט":
1. עזבון המנוחה אודליה-נחמה אסולין ז"ל
2. אליהו אסולין
3. מיכל אסולין
4. יוסי צור
5. יוסף מנדלביץ
6. רון קרמן
7. בחרנו בחיים – משפחות שכולות ונפגעי פעולות
איבה
8. חוננו ארגון להגנה משפטית לאומית
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 6.8.2017 בעת"מ 57857-05-16 אשר ניתן על ידי כבוד השופט א' אליקים;
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 17.6.2018 בענמ"א 39716-12-15 אשר ניתן על ידי כבוד השופטת ו' מרוז
תאריכי הישיבות:
כ"ח בסיון התשע"ח
(11.06.2018)
א' בתמוז התש"ף
(23.6.2020)
ז' באדר א' התשפ"ב
(8.2.2022)
בשם המערער בעע"מ 8277/17:
בשם המשיב 1 בעע"מ 8277/17 והמערער בעע"מ 7932/18:
בשם המשיבה 2 בעע"מ 8277/17:
בשם המשיב בעע"מ 7932/18:
בשם המבקשים להצטרף כ"ידיד בית המשפט":
עו"ד סאוסן זהר; עו"ד עודד פלר
עו"ד רן רוזנברג
עו"ד אביטל סומפולינסקי
עו"ד מיכל פומרנץ; עו"ד גידי אייזן
עו"ד מנשה יאדו
פסק-דין
הנשיאה א' חיות:
--- סוף עמוד 4 ---
עניינם של שני הערעורים שלפנינו בהליכי ביטול אזרחות מכוח סעיף 11(ב)(2) לחוק האזרחות, התשי"ב-1952 (להלן: חוק האזרחות או החוק), הקובע כי בית המשפט לעניינים מנהליים, רשאי, לבקשת שר הפנים, לבטל את אזרחותו הישראלית של אדם אם "אותו אדם עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל, ובלבד שעקב ביטול האזרחות הישראלית לא ייוותר אותו אדם חסר כל אזרחות, ואם ייוותר חסר כל אזרחות כאמור – יינתן לו רישיון לישיבה בישראל, כפי שיורה שר הפנים [...]".
°
על פי האמור בסעיף, "הפרת אמונים למדינת ישראל" היא אחד מאלה:
(א) מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (בחוק זה – חוק המאבק בטרור), סיוע או שידול למעשה כאמור, או נטילת חלק פעיל בארגון טרור או בארגון טרור מוכרז כהגדרתם בחוק האמור;
(ב) מעשה המהווה בגידה לפי סעיפים 97 עד 99 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, או ריגול חמור לפי סעיף 113(ב) לחוק האמור.
(ג) רכישת אזרחות או זכות לישיבת קבע במדינה או בשטח המנויים בתוספת; לעניין זה, חזקה כי מי שיושב דרך קבע במדינה או בשטח המנויים בתוספת, רכש אזרחות או זכות לישיבת קבע במדינה או בשטח כאמור.
עע"מ 8277/17 הוא ערעורו של עלאא זיוד (להלן: זיוד) על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה (סגן הנשיא א' אליקים), שנעתר ביום 6.8.2017 לבקשת שר הפנים והורה לבטל את אזרחותו של זיוד בגין מעשה טרור שביצע (עת"מ 57857-05-16). ההליך השני – עע"מ 7932/18 – הוא ערעור שהגיש שר הפנים על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים מרכז-לוד (סגנית הנשיאה ו' מרוז) מיום 17.6.2018, שדחה בקשה של שר הפנים לביטול אזרחותו של מחמד מפארג'ה (להלן: מפארג'ה) בגין מעשה טרור שביצע (ענמ"א 39716-12-15).
הוראה המאפשרת לבטל אזרחות של אדם בעילה של הפרת אמונים נכללה כבר בנוסחו המקורי של חוק האזרחות משנת 1952, ותוקנה מאז מספר פעמים. אך עד להליכים דנן לא נדרש בית משפט זה לדון בבקשות של שר הפנים על פיה. לפיכך, נדונו הערעורים דנן בהרכב מורחב, ובמסגרתם נדונו – לצד עניינם הפרטני של זיוד ומפארג'ה – טענות עקרוניות בדבר אי-חוקתיות ההסדר שבסעיף 11(ב)(2) לחוק האזרחות לביטול אזרחות בגין הפרת אמונים, וכן בדבר אופן יישומו.
--- סוף עמוד 5 ---
רקע הדברים בעניין זיוד
1. זיוד, אזרח ישראל מלידה, נולד בשנת 1995 לאם בעלת אזרחות ישראלית ולאב פלסטיני תושב השומרון, שקיבל רישיון ישיבה בישראל במסגרת איחוד משפחות. ביום 11.10.2015 ביצע זיוד פיגוע דריסה ודקירה בצומת גן שמואל. על פי עובדות כתב האישום המתוקן שבהן הודה, זיוד נסע לצומת גן שמואל ולאחר שהבחין שבתחנת האוטובוס ניצבים חיילים הוא שעט לעבר התחנה, דרס חייל וחיילת, ירד מהרכב ודקר קטינה בת 15 וכן דקר אזרח נוסף שניסה לסייע לקטינה. ביום 8.3.2016 הורשע זיוד, במסגרת הסדר טיעון, בארבע עבירות של ניסיון לרצח ובעבירה של החזקת סכין שלא כדין ממניע גזעני, וביום 1.6.2016 נגזרו עליו 25 שנות מאסר.