33. נטען כי בין שתי הנאשמות מרחק רב מאד ואין ביניהן קשר, למעט עבודתן באותו גן. נטען כי התייחסות המאשימה לשתי הנאשמות יחדיו במסגרת הליך זה עושה חסד עם הנאשמת 2, שכן מקריאת התיאורים הקשים של המאשימה בחלק הכללי של כתב האישום, המתייחס לשתי הנאשמות, וכן בסיכומיה, ברור וניכר הפער התהומי בין שתי הנאשמות, אשר התנהגותן והלך רוחן רחוקים אחת מהשנייה.
--- סוף עמוד 14 ---
34. אשר לאישום הראשון, נטען כי המאשימה נסמכת על עדות ראיה בודדת ויחידה של מ.פ, אשר לא הגישה תלונה במשטרה לאחר האירוע ואפילו לא סיפרה על כך לאמה של הפעוטה או לצוות הגן. נטען כי העדה סיפרה אודות האירוע באיחור של כשנה וחצי עת מסרה עדות במשטרה לעניין הסרטונים. נטען כי מדובר בעדות כבושה, רוויה בסתירות ותהיות, שאין לקבלה או להעניק לה משקל כלשהו, בפרט כאשר מדובר בעדה שאינה אובייקטיבית בנסיבות העניין.
35. נטען כי כלל ההורים מסרו עדות "אחידה" ברוחה, מצד הטרמינולוגיה ומצד המהות, אשר איננה תואמת בשום אופן לסעיפי כתב האישום ובפרט לחלק הכללי. כך, נטען כי הורים רבים העידו כי בתקופת הקורונה, בטרם חזרו הילדים לגן, התנהלות הילדים בבית הייתה טובה ותקינה. נטען כי מרבית ההורים העידו כי בגן כיסו את הילדים "כמו גופות", היינו כולל את ראשם, וכי מדובר בתזה אשר כל ההורים כנראה הונחו לציינה בטרם עדותם.
36. נטען כי לא קיים מחקר באקדמיה הפסיכולוגית או הפסיכיאטרית כל אזכור מדעי על כך שכיסוי ראשים של פעוטות יכולים להוות בעיה בהתפתחות ולגרום לנזק, תוך שצוין כי ד"ר גויכמן מסרה בעדותה כי אין מאמר ספציפי המתייחס להשפעות של כיסוי הראש. משכך, נטען כי עסקינן בפעולה שאין בה דבר שמתקרב להתעללות או שעלול לגרום חלילה לנזקים לקטינים.
37. נטען כי עשרות עדים תיארו כי במשך שנה ויותר הילדים הפגינו התנהגויות מוזרות שונות אולם רובם בחרו שלא לעשות דבר, שלא לפנות לאנשי מקצוע ולהשאיר את המצב כפי שהיה. נטען כי הטענות לגרימת נזקים להתפתחות הילדים מצד הנאשמת 2 הינן תיאוריה מופרכת, שמבחינה רפואית, משפטית ועובדתית אין בינה לבין המציאות קשר, לבטח לעניין כתב האישום וסעיפיו אשר מבטאים עבירות פליליות, אשר בינם לבין גרסאות ההורים ואנשי המקצוע אין דבר.
38. נטען כי הסרטונים שהוצגו במהלך החקירה הראשית של נאשמת 2 וכן גרסתה לאירועים פרשו את התמונה האמיתית, במהלכה הסבירה הנאשמת 2 מדוע פעלה כפי שפעלה, וכי אין להתעלם מהלחצים שהייתה שרויה בהם בתקופה הרלוונטית, בין תקופת הקורונה, בה היו חסרות נשות צוות, כי נתבקשה לעבוד עם פעוטות בגילאים שלא הייתה רגילה לעבוד עמם, ומצוקתה בעקבות רצח אחיה. נטען כי כל הנ"ל מלמדים כי הדברים לא נעשו מתוך רוע או אכזריות.