דיון והכרעה
פרשת התביעה
סרטוני המצלמות בגן - קבילות ומשקל
--- סוף עמוד 15 ---
39. המאשימה ביקשה להוכיח את התרחשות האירועים הרבים, המפורטים באישום השני שבכתב האישום, באמצעות תיעוד חזותי, שהתקבל מסרטוני המצלמות שהוצבו בגן ותיעדו את שארע בו, כל אימת שזוהתה תנועה כלשהי בחלל המצולם (להלן: "הסרטונים").
40. המאשימה הציגה את הסרטונים כראיה המרכזית להוכחת המיוחס לנאשמות בכתב האישום, בחזקת הבריח התיכון הראייתי במסכת הראיות מטעמה, שכן למעט הנאשמות, המכחישות את המיוחס להן, ועוֹבדוֹת נוספות בגן (שאף הן מואשמות בביצוע עבירות נגד הפעוטות), לא היו עדים נוספים לנעשה בין כתלי הגן.
41. ב"כ הנאשמות התנגדו עוד במהלך פרשת התביעה להגשת הסרטונים שצולמו בגן ונשמרו על גבי כונן קשיח, כראיה מטעם המאשימה. לטענת הנאשמות, בהתאם לסדרי הדין ודיני הראיות על המאשימה היה להגיש את הסרטונים באמצעות מי שערך אותם או תפס אותם, אך למעשה "אין אדם שכזה", תוך שנטען שהסרטונים (בהקשר זה המדובר הן בכונן הקשיח והן במכשיר ה-DVR) עברו לידי אנשים שונים, שזהות חלקם אף אינה ידועה. עוד נטען כי הסרטונים הוצאו מהגן בכזב, שלא בהסכמה מפורשת או מדעת של סיגל, ולבטח שלא נתקבלה הסכמתה להחלפת הכונן הקשיח, כפי שנעשה. נטען שמדובר בראיה אשר לשם השגתה נעשו עבירות פליליות, לרבות חיפוש במחשב ללא צו שיפוטי.
42. בהחלטתי מיום 22.2.2022 נדרשתי להתנגדות הנאשמות, ולאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים באתי למסקנה כי מתקיימים מבחני הקבילות הנדרשים לשם הגשת הסרטים כראיה קבילה מטעם התביעה. בהקשר זה שוכנעתי כי מתקיימים מבחני הקבילות הטכנית העוסקת במהימנות ואמינות הסרטים המצולמים; הקבילות המהותית העוסקת בתוכן הסרטים ותקינות רצף ההקלטה; והקבילות הפורמלית העוסקת בעמידתם של הסרטים בתנאי הקבילות לפי חוק האזנת סתר, תשל"ט-1979. אמנם, ציינתי במסגרת החלטתי כי שרשרת העברת הסרטים מיד ליד מאז הוצאתם מהגן ועד להבאתם למשטרת ישראל אינה חפה מקשיים, אך לצד זאת הוצגו ראיות ונשמעו עדויות שהיה בהן די כדי לקבוע כי המאשימה צלחה את משוכת רף הקבילות ביחס לסרטים, תוך שהובהר אז כי אין בכך כדי קביעת מסמרות ביחס למהימנות העדים או משקל הראיות ובכללן הסרטים.
43. החלטתי מיום 22.2.2022 ניתנה כאמור במסגרת פרשת התביעה, נוכח התנגדות ההגנה להגשת הסרטונים כמוצג ראייתי. עתה, משמונחות לפני כלל הראיות והעדויות, הן מטעם התביעה והן מטעם ההגנה, ולאחר שנתתי דעתי למכלול טיעוני הצדדים התחזקה מסקנתי כי הסרטונים מושא התנגדות ההגנה, שהוצבו ותיעדו את שהתרחש בגן בתקופה הרלוונטית, הינם קבילים כראיה מטעם התביעה, ואף שוכנעתי כי יש לזכותם במלוא האמון והמשקל הראייתי. להלן אבאר מסקנותיי.