מצפיה בסרטון עולה כי הנאשמת 2 אחזה בפעוט בשתי ידיו, והעבירה אותו מצדו האחד של החדר לצדו השני. הנאשמת 2 אחזה בשתי ידיה את הפעוט בידיו, כאשר רגליו התנופפו באוויר. ניכר כי הפעוט חש אי נוחות מאופן נשיאתו, והוא הביע זאת בנפנוף רגליו. אף הנאשמת 2 הכירה בטעותה, בעדותה, בכך שנשאה את הפעוט באוויר באופן המתואר.
נשיאת פעוט ממקום למקום הינה פעולה לגיטימית ויומיומית. אמנם, מצופה לעשות כן ברוך, ברגישות ובעדינות, אך לא כל טיפול "גס", ואפשר שאף אגרסיבי, כשלעצמו, מהווה עבירה פלילית, גם אם, כאמור לעיל, הצטברותן של פעולות אגרסיביות יכולה בהחלט להתגבש לכדי עבירה פלילית. במקרה זה, הרמת הפעוט נעשתה בשתי ידיו, להבדיל ממשיכת פעוט מידו האחת. אמנם הנאשמת 2 אחזה באמותיו של הפעוט, ולא מתחת לבית השחי כנדרש, אך סבורני כי מדובר במקרה גבולי, שאינו חוצה את הרף המצדיק הרשעה בעבירת תקיפה.
התעללות נפשית
238. לאחר שדנתי במעשיהן של הנאשמות כלפי פעוט זה או אחר, כפי שעלה מהסרטונים, נשאלת השאלה, האם מלבד האירועים הקונקרטיים של מעשי תקיפה והתעללות גופניים אשר נדונו לעיל,
--- סוף עמוד 210 ---
יש מקום לזקוף לחובת הנאשמות גם התעללות נפשית כלפי כלל הפעוטות, או חלקם, אלה שהיו קרבנות להתעללות גופנית ואף אלה שלא, אך בשל המראות והקולות להם נחשפו כלל הפעוטות והאווירה הכוללת שכל אחת מהנאשמות השרתה סביבה כתוצאה מהתנהלותה בגן.
239. כפי שהוזכר, עבירת התעללות בקטין הינה עבירה התנהגותית, ואין צורך בהוכחת תוצאה או נזק כדי לגבש את יסודותיה. מעשה ההתעללות יכול להיות גופני, נפשי או מיני, מבלי שהחוק הגדיר מושגים אלה, ולא אחת נמצא כי מטשטשים הגבולות בין סוגי ההתעללות המוזכרים (ע"פ 1752/00 מדינת ישראל נ' נקאש, פ"ד נד(2) 72, 78 (2000)). במהלך השנים פירשה הפסיקה מושגים אלו ויצקה להם תוכן, תוך הדגשה כי מדובר במושגים הכוללים בתוכם פן ערכי וטיבם להשתנות ולהתעדכן עם שינויי התקופה. היסוד הנפשי הנדרש הינו מודעות לטיב המעשים ולנסיבות, ולא נדרש להוכיח כי הפוגע התכוון לעשות מעשה התעללות כאמור.
240. בתפ"ח (ב"ש) 5589-10-20 מדינת ישראל נ' אביעד משה (25.8.2021), נדונה בין היתר השאלה, האם ניתן להרשיע נאשם בעבירה של התעללות בקטין, אם ההתעללות לא בוצעה בקטין עצמו, אלא באדם אחר. נקבע כי: "התעללות בקטין יכולה להתקיים ללא כל מגע פיזי וכך הוא כשמדובר בהתעללות נפשית; במעשה אחד כזה שיש בו פוטנציאל לגרימת סבל או נזק לקרבן - נזק נפשי, גופני או מיני; כשהיא מתאפיינת באכזריות ובהטלת אימה ממשית על הקורבן; קיומו של פער כוחות ויחסי התלות בין הקורבן לנאשם, מהווה שיקול רלוונטי, ועוצמת חוסר הישע של הקורבן יכולה להוות אינדיקציה נוספת לקיומה של התעללות; ובנוסף הגדרת מעשה התעללות הינה הגדרה שאינה תחומה לדלת אמות אלא הגדרה דינאמית אשר יכולה להשתנות מעת לעת".