ובהמשך נקבע: "עבירת ההתעללות בקטין יכולה לכלול גם מצב בו מתבצע מעשה התעללות בקטין אף כשזה לא מכוון אליו. המבחן הוא מבחן מהותי שיוכרע על פי השאלה האם הקטין נמצא במצב בו מבוצע מעשה העולה לכדי התעללות בו. מקום בו מעשיו של הנאשם, הם שיצרו מצב בו מתקיימת התעללות בקטין – והדבר הוא תוצאה ישירה ממעשי הנאשם – כפי שכאן, הרי מתרחש מעשה התעללות בקטין, וזאת גם אם המעשים לא כוונו ישירות לקטין. זוהי הפרשנות הראויה והמתבקשת לאור הפרשנות התכליתית של עבירת ההתעללות בקטין או חסר ישע, בהתאם למדיניות משפטית ראויה, ולשם הגנה על זכויות ילדים ושמירה על כבודם, גופם ושלומם".
241. בת"פ (חי') 39933-05-21 מדינת ישראל נ' קסיס ואח' (21.3.2022), נדון עניינן של שתי נאשמות, אשר הורשעו ביצוע ריבוי עבירות תקיפה והתעללות בקטינים, במהלך עבודתן כמנהלות ומטפלות במעון יום לפעוטות, בגילאים שבין מספר חודשים ועד שלוש שנים. בית המשפט המחוזי בחיפה מצא להרשיע את השתיים גם בהתעללות נפשית כלפיי הפעוטות, מלבד הרשעתן באירועים קונקרטיים של תקיפה והתעללות כפי שנדונו בהכרעת הדין.
--- סוף עמוד 211 ---
בית המשפט הטעים מסקנתו כך: "מעשיהן של הנאשמות שנפרסו על פני ימים, שבועות וחודשים הראו דפוס התנהגות חוזר של הפגנת אלימות, הפחדה והטלת אימה על הפעוטות הרכים. בבחינת ההקשר הכולל של ההתנהלות הכוחנית והאגרסיבית של הנאשמות כלפיי הקטינים, עולה כי להתנהלות מתמשכת זו יש פוטנציאל עצום להשרות על הפעוטות פחד וחרדה, חוסר ביטחון וחוסר מוגנות. האלימות הפיזית הייתה נוכחת, הן דרך צפייה בה כשהופעלה כלפיי אחרים והן כשננקטה כלפי גופם שלהם. הטיפול שהעניקו הנאשמות לפעוטות היה טיפול שאינו מיטיב, בלשון המעטה – טיפול שלא כלל חמלה וסבלנות, ומאידך היה גדוש באגרסיביות ומעשים כוחניים. ... פעמים רבות מידי, הנאשמות לא העניקו לפעוטות יחס מכבד, שרואה אותם כאובייקט אנושי, אלא הטיחו אותם כאילו היו חפצים, התעלמו מרצונותיהם ומהבעת התסכול שחוו והענישו אותם על לא עוול בכפם. השיטה בה נקטו הנאשמות, שכללה תגובה פיזית כוחנית בגין מעשים טבעיים שעושים פעוטות בני גילם: כגון קושי בישיבה במקום אחד לזמן ממושך, עשיית צרכים בחיתול, קשיי הירדמות, הבעת תסכול באמצעות בכי וכדומה באלה, היא פסולה מיסודה ובצידה פוטנציאל לגרימת נזק נפשי קשה ומתמשך לפעוטות, שהיו חשופים לה ימים רבים".