271. בענייננו, במסגרת טענותיהן להגנה מן הצדק, לא העלו הנאשמות טענה הנוגעת לעצם ההחלטה להעמידן לדין, אלא התייחסו להחלטה להעמידן לדין בעבירות חמורות יותר, בערכאה גבוהה יותר, ביחס ליתר נשות הצוות, אשר, כאמור, הועמדו לדין במסגרת הליך מקביל בכתב אישום נפרד הנשמע בבית משפט השלום. כמו כן, העלו ב"כ הנאשמת 1 טענות הנוגעות להחלטת ב"כ המאשימה שלא להעמיד לדין את סיגל, מנהלת הגן, יחד עם הנאשמות כאן בשל אחריותה השילוחית. אי לכך, במסגרת בחינת שיקול הדעת של המאשימה בהחלטה להעמיד את הנאשמות לדין איני נדרש לעצם ההחלטה על העמדתן לדין, אשר לגביה לא הועלתה כל טענה, אלא בהשוואת הנאשמות דכאן לנאשמות בהליך המקביל בבית המשפט השלום.
272. לא מצאתי לקבל את טענות ב"כ הנאשמות אודות קיומה של אכיפה בררנית או מפלה במקרה זה, ולא מצאתי כי נפל פגם בשיקול דעת המאשימה. כאמור, הוגשו כתבי אישום כנגד כלל נשות הצוות בקבוצת הבוגרים בגן סיגל, אם כי לא במסגרת כתב אישום אחד, אלא במסגרת שני כתבי אישום. אינני סבור שיש בעצם החלטתה של המאשימה לנהל את ההליכים הנוגעים לגן סיגל במסגרת שני כתבי אישום נפרדים, בשתי ערכאות נפרדות, כדי להוות מקרה חריג וקיצוני המצדיק את התערבות בית המשפט בשיקול הדעת של המאשימה בנוגע להחלטה על ההעמדה לדין. למאשימה שיקול דעת רחב בעניין זה והתערבות בשיקול דעת זה תיעשה במקרים חריגים וקיצוניים בלבד. משעומדת למאשימה חזקת התקינות המנהלית, ומשזו לא הופרכה, נחה דעתי כי היו לה די טעמים המצדיקים את הפרת צוות הגן לשני הליכים נפרדים.
--- סוף עמוד 228 ---
273. המעשים המיוחסים ליתר נשות הצוות בכתב האישום המנהל בבית המשפט השלום, אף הם אינם קלים כלל ועיקר. עם זאת, לשיטת המאשימה קיים הפער בין מעשיהן של הנאשמות כאן לנאשמות שם, המצדיק את שיקול דעת המאשימה להגיש את כתבי האישום כפי שהוגשו. יתר על כן, אין פגם במדיניות המאשימה אשר מעדיפה, במקרים המתאימים, להגיש כתבי האישום לבית משפט השלום, גם כאשר קיימת אפשרות חוקית להגישם בבית המשפט המחוזי או לצרפם להליכים המתנהלים בבית המשפט המחוזי.
274. כפי שנדון לעיל, הרשעת הנאשמות בעבירות התעללות כלפי קטין מבוססת על בחינת מעשיה של כל אחת מהנאשמות בנפרד, ללא קשר ביניהן וללא קשר למעשיהן של יתר נשות צוות הגן, שאינן נאשמות בתיק זה. על כן, איני סבור שהעובדה שמדובר בסדרת מעשים מתמשכת, מצידה של כל אחת מהנאשמות בנפרד, כדי לבסס את אחריותן של יתר נשות הצוות בעבירת התעללות וכפועל יוצא מכך, קיומה של אכיפה בררנית בהחלטת המאשימה שלא להעמידן לדין בעבירה זו. מטעם זה אף איני סבור כי קיימת אכיפה בררנית בעניינן של הנאשמות וזאת בשים לב לחלקן היחסי בסך הכולל של האירועים המיוחסים לכלל נשות הצוות. יודגש כי לא יוחסו למי מהנאשמות, במסגרת הליך זה או במסגרת ההליך המקביל, ביצוע של עבירה בצוותא, משכך כל אחת מנשות הצוות תיבחן על בסיס מעשיה שלה ולא כחלק מקבוצה, וללא קשר להימצאותן של נשות צוות נוספות במקום ובזמן.