--- סוף עמוד 47 ---
אותנטי, שלא "בושל"; לא בוים; לא נעשתה חרושת ראיות; תכנם של הסרטונים לא נערך או שונה באופן המעוות את המציאות הנשקפת מהם; ברי כי לא נשכרו שחקנים לגלם את הפעוטות או את צוות הגן; ולא נשתלו בסרטונים מעשים או אירועים שלא התרחשו.
99. עוד אציין, כי הסרטונים שהגישה המאשימה עונים ל"כלל הראיה הטובה ביותר", מאחר שהוגש הכונן הקשיח המקורי שעליו הסרטונים כפי שהוצא ממכשיר ה-DVR, לצד העתק הימנם על גבי כונן קשיח נייד, לשם נוחות הצפייה בסרטונים באמצעות כל מחשב.
כידוע, כלל הראיה הטובה ביותר מורנו כי על בעל-דין להציג לפני בית המשפט את הראיה הטובה ביותר שניתן להביאה להוכחת העובדה שאותה מבקש הוא להוכיח. הווה אומר, כלל הראיה הטובה ביותר קובע שלצורך הוכחת תוכנו של מסמך בבית המשפט, יש להציג בפניו את המסמך המקורי. בצדו של הכלל, נקבע כי ראיה משנית תהא קבילה גם היא, מקום שהמסמך המקורי אבד או הושמד, ללא כוונת זדון, או כאשר הגשתו כרוכה בקשיים (נמרוד קוזלובסקי, המחשב וההליך המשפטי – ראיות אלקטרוניות וסדרי דין, 161 (2000); ע"פ 105/51 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלד, פ"ד ו 783) או באי נוחות רבה (ע"א 8423/06 שדה נ' לוינזון (10.8.2010); ע"א 1046/90 ברוכיאן נ' כלי, פ"ד מה(5) 345). אולם, במהלך השנים למדו בתי-המשפט לדעת כי כלל זה – והוא בן השכל הישר והתבונה המעשית – יכול שיגרום לעיוות דין בנסיבות מסוימות, וכך נקבעו בצדו חריגים המתירים הבאתה של ראיה משנית בנסיבות מסוימות; כך, למשל, מקום שהמסמך המקורי אבד או הושמד, או שעה שהמסמך המקורי מצוי בידי אדם שלישי בנסיבות שקשה או אי-אפשר להוציאו מידיו. לדוגמאות לחריגים ראו, למשל, קדמי בספרו על הראיות – הדין בראי הפסיקה (כרך ב), בעמ' 504-501. כך אף קבע הנשיא שמגר בפרשת שניר, שכלל הראיה הטובה ביותר לא עוד יורנו הלכה ככלל של קבילות אלא ככלל של מהימנות ושל העדפת ראיות על-פני ראיות אחרות. יש כאן אפוא ביטוי נוסף לתהליך המתמיד בדיני הראיות, לפיו עוברים ממבחני הקבילות הפורמאליים אל עבר מבחני המהימנות.
בע"א 6205/98 אונגר נ' עופר, פ"ד נה(5) 71, 87, פסק כב' השופט חשין, בין היתר, כך: "הדעה המקובלת בחקיקה בת-זמננו היא שיש להצמית את כלל הראיה הטובה ביותר ככלל של קבילות התובע הצגתו של 'מקור' ולשתול תחתיו כלל הנדרש למהימנות המסתברת של הראיה המוגשת לבית-המשפט – מסמך או כל ראיה אחרת – ולרקע של אותה ראיה ... הנה-כי-כן, במערכות המחשב והמדפסת המוכרות לנו בעבודתנו, נתקשה לדבר על 'מקור' ועל 'העתק', שהרי הד.נ.א. של כל מסמכי ה'מקור' (או ה'העתק') אותו ד.נ.א. הוא. ראוי לנו אפוא כי נסב דברינו משִּׁיח על כלל של 'מקור' ושל 'העתק' ככלל של קבילות, לשיח על מהימנות עדים ועל תוצר מהימן של תהליך המבוסס על מערכת אמינה להפקת מסמכים". ובהמשך: "בזכרנו כי כלל הראיה הטובה ביותר במשפט הארץ כלל הוא השאוב מן המשפט המקובל – בכפוף להסדרים סטטוטוריים ספציפיים ... חזקה עלינו כי נדע להתאימו לרוח ימינו וכי לא נדבק בהלכות המדיפות ריח כבד של