מצפייה בסרטונים התרשמה ד"ר גויכמן כי האווירה התאפיינה בהחפצה (חוסר יחס אישי), חוסר מעורבות רגשית עד כדי חוסר אמפתיה ואף ניכור. אווירה זו נמשכה לאורך זמן וניתן היה לראות בסרטונים מימים שונים את אותם דפוסי ההתנהלות חוזרים על עצמם. הן הצוות המטפל והן הילדים נראים כמכירים היטב את סדר היום והאופן בו הפעילות מתרחשת. פעילויות אשר אמורות לספק את הצרכים הבסיסיים כמו שמירה על היגיינה אישית, הרגלי אכילה ושינה מתבצעות בצורה מכנית ואף גסה. גם כאשר המטפלות ניסו ליצור סדר, הדבר נעשה באופן לא מתואם (לדוג' ע"י הנחת נעליים על שולחן עליו אכלו הילדים קודם לכן).
--- סוף עמוד 75 ---
ד"ר גויכמן ציינה כי לעיתים ניתן היה לזהות שימוש בכוח פיזי בלתי סביר עד לרמה של מעשים בעלי אופי תוקפני, ואף אלימים, מצד המטפלות כלפי הפעוטות. ד"ר גויכמן הדגימה בחוות דעתה כך: לגבי הרגלי האכילה נמצא כי הגשת האוכל אינה מכבדת. האוכל נדחף לפה בכפית בצורה ברוטאלית; לגבי הרגלי השינה נמצא כי לא קיים מרחב זמן ראוי למעבר בין מצב של ערנות למצב של שינה, הילדים מבצעים את המצופה מהם בצורה צייתנית ומפוחדת, המטפלות מכסות את גופם ואת ראשם, השמיכות על ראשם גורמות להורדה פתאומית של הגירויים הסביבתיים וברמה הרגשית להפחדה, האווירה נטולת הגירויים לצד תחושת הפחד גורמת לכניסה לשינה באופן מאולץ, בזמן השינה כמעט ולא ניתן לראות פעילות מוטורית ואך חלף זמן ממושך שבו דמות מבוגר לא נמצאה בחדר שבו ישנים הפעוטות; לגבי הרגלי ניקיון נמצא כי משיכת כיסא שעליו יושב פעוט, דחיפת ילד להחלפת חיתול, והחלפת חיתול לעיני יתר הפעוטות.
עוד על פי חוות הדעת, הפעוטון אמור לספק מעבר לצרכים הבסיסיים גם מרחב בטוח ליצירת קשרים חברתיים ולמשחק. נמצא כי קיימים פרקי זמן ארוכים מאוד בהם הילדים הסתובבו כביכול בקבוצה, מבלי ליצור אינטראקציות הדדיות, שיח משותף או משחק משותף. כמו כן, תגובות רגשיות כמו חיוך, מבט של אושר וחיבוק לא אפיינו את האינטראקציות בין המטפלות לבין הפעוטות. הילדים נראו חסרי מעש ומשועממים, זרקו את עצמם על הרצפה והסתובבו סביב עצמם. אף על פי שנראה שהילדים הכירו אחד את השני, הם לא הצליחו ליצור פעילות או משחק משותף. הם עברו מפעילות אחת לשנייה בצורה מכנית. על פי חוות הדעת, כל אלו נבעו מהיעדר תיווך והנחייה מתאימה. גם כאשר אחת המטפלות הובילה פעילות קבוצתית, המשחק התאפיין בפעילות בעלת אופי חזרתי ומונוטוני, אשר כיבתה את הסקרנות של הילדים והביאה לביטויים של אובדן עניין ואי שקט.