--- סוף עמוד 80 ---
הומלץ על טיפול פרטני / פסיכולוגי, תוך שצוין כי א.ל תזדקק לטיפול פסיכולוגי ממושך, וכן מעקב פסיכיאטרי ונוירולוגי בשל הסיכון להתפתחות בעיות רפואיות וקשיים נפשיים והתנהגותיים בעתיד.
ד"ר מאור מסרה בעדותה כי א.ל סובלת מעיכוב התפתחותי, אשר החמיר מאד בעקבות המקרים שעברה. ד"ר מאור הפנתה אל המקורות עליהם הסתמכה בבחינת הקריטריונים לקיומה של פוסט טראומה בגילאים הרלוונטיים, ובהסתמך על כך ועל ניסיונה המקצועי אבחנה את א.ל כסובלת מהפרעה פוסט טראומטית. לדברי ד"ר מאור, תקופת הקורונה לא יכולה הייתה לגרום להפרעה פוסט טראומטית אלא להפרעת הסתגלות או להפרעת דחק (פרוט' מיום 16.2.2022, עמ' 1300). ד"ר מאור ציינה כי על יסוד המסמכים שיש בידה, תקופת הקורונה לא גרמה ל-א.ל לרגרסיה.
133. עדי זלצר (להלן: "עדי"), מרפאה בעיסוק התפתחותית, אשר טיפלה ב-א.ל, הציגה "סיכום ביניים בריפוי בעיסוק" הנוגע ל-א.ל מיום 19.8.2020 (ת/84). מהסיכום המדובר עולה כי א.ל טופלה על ידה במשך כשנה והתקיימו כ-24 טיפולים פרטניים. עדי מסרה בעדותה כי א.ל הגיעה לטיפול על רקע קשיים התפתחותיים, עיכוב התפתחותי שכלל גם עיכוב שפתי, ועיכוב ביכולות המשחק שלה וכי עברה אבחונים שונים במכון להתפתחות הילד. מסיכום הביניים עולה כי "בתקופת הקורונה לא התקיימו טיפולים ו-א.ל שהתה עם משפחתה בביתה. לאחר שחזרה לטיפול נצפה שיפור בתפקודה... לאחר החזרה לגן חלה רגרסיה בתפקודה כפי שצפיתי במפגשים הטיפוליים: מילים שרכשה נעלמו, א.ל חזרה לדפוס חסר שקט, הפגינה התפרצויות זעם, הטיחה את עצמה אחורנית והרביצה בזמן תסכול. היא הפגינה קושי משמעותי להתרכז וללמוד ונראתה מוסחת רוב הזמן. לאחרונה התברר כי א.ל נחשפה לאלימות והתעללות בגן בו ביקרה מידי יום. יש להסיק כי האלימות אותה חוותה על בסיס יומיומי השפיעה מאד לרעה על התפתחותה ויש מקום לבחון מחדש את יכולותיה לאחר תקופת שיקום...". הומלץ על המשך טיפול בריפוי בעיסוק, השמה במסגרת גן קטן אשר תיתן מענה הולם לצרכיה, הדרכת הורים וטיפול רגשי.
עדי מסרה כי התעניינה בנעשה בגן מראשיתו של הטיפול ואף שוחחה עם אחת הסייעות בטלפון על מנת לשמוע ממנה על מעשיה של א.ל בגן במהלך היום. עוד מסרה כי בשלב הראשוני היא לא יכלה לייחס את חוסר השקט למשהו ספציפי משום שלא הכירה את א.ל ולא יכלה להגדיר אותו כמצוקה. עדי מסרה כי "יכול להיות בגן אחר שלא הייתה שם התעללות ההתפתחות שלה הייתה אחרת, אין ספק שמה שהיא חוותה ביום יום השפיע לרעה מאד על ההתפתחות שלה, אין לי ספק בזה, כי זה משהו שלא יכול להיות שילד נמצא כל כך הרבה שעות בגן וזה מה שהוא חווה, אנחנו רואים את זה בחוסר שקט, רואים את זה בגילוי האלימות, רואים את זה בהטחות שלה, אני לא מכירה הרבה ילדים שמטיחים את עצמם ככה אחורה בלי שום סיבה... הטחה בדיוק מה שאני צפיתי בטיפול זה שאם היא מתעצבנת או שקורה לה איזשהו משהו נגיד לא מצליחה לפתוח פקק של טוש היא