142. אקדים אחרית לראשית ואציין כי לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, מהעדויות והראיות שהוצגו לפניי, ממכלול נסיבות העניין ומאותות האמת והשקר שנתגלו במהלך הדיונים ביחס לכל אחד מהעדים, ובכללם הנאשמות, באתי למסקנה שהמאשימה הניחה מסה ראייתית מספקת באופן שניתן לקבוע ממצאים מרשיעים לחובת הנאשמות, במרבית האירועים המפורטים בכתב האישום, במידת הוודאות הנדרשת במשפט הפלילי.
--- סוף עמוד 95 ---
143. כתב האישום מונה כאמור רשימה ארוכה של אירועים, ולצדם עבירות אלימות המיוחסות לנאשמות. לצורך הדיון וההכרעה, אציג את הבסיס התחיקתי ורכיבי העבירות הנדרשים לשם הרשעה בכל אחת מהעבירות הרלוונטיות, ולאחר מכן אבחן באופן פרטני כל אחד מהאירועים המפורטים בכתב האישום, אדרש לקביעות עובדתיות על יסוד התשתית הראייתית שנפרסה לפניי, וכל זאת כנגד דרישות חוק העונשין לשם הרשעה בכל אחת מהעבירות המפורטות בכתב האישום ביחס לנאשמות.
התשתית הנורמטיבית
עבירה של תקיפה
144. סעיף 379 לחוק העונשין, שכותרתו: "דין תקיפה סתם", קובע כך:
"התוקף שלא כדין את חברו, דינו - מאסר שנתיים, והוא אם לא נקבע בחוק זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה".
סעיף 378 לחוק העונשין, מגדיר "תקיפה מהי", כך:
"המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית - הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח - לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות".
145. התקיפה הנה הביטוי הבסיסי לפגיעה בגוף האדם, באשר התקיפה מפרה את האוטונומיה של הפרט על גופו, ואין נפקא מינה אם הפגיעה הספציפית אכן גרמה לנזק גופני, כאב או חוסר נוחות. הפרה זו של האוטונומיה של הפרט על גופו נעשית בדרך של היעדר ההסכמה לביצועה של התקיפה. עבירת ה"תקיפה סתם" הנה עבירת התקיפה הבסיסית, והיא מהווה בסיס לריבודן של עבירות התקיפה השונות. סעיף 378 לחוק העונשין מגדיר תקיפה סתם ככל מגע בגופו של אדם, במישרין או בעקיפין, אשר נעשה בלא הסכמה מודעת ומתוך בחירה חופשית. המגע הישיר עשוי להתבטא בהפעלת כוח גופני מכל סוג שהוא ובכל עצמה שהיא על אדם אחר. המגע העקיף עשוי להתבטא בהפעלה של כוח שאינה במגע גופני ישיר בין גוף לגוף, לדוגמא הפעלה של "חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר". כדי שהמגע הישיר או העקיף ייחשבו לתקיפה, עליהם להתבצע בהיעדר הסכמה מצדו של הנתקף. המדובר בהסכמה מדעת. הסכמה מתוך מרמה, כפייה, כורח וכיוצא מכך אינה בגדר הסכמה (ראו: גבריאל הלוי תורת דיני העונשין, כרך ד', עמ' 587-589 (2010) – להלן: "הלוי").