--- סוף עמוד 96 ---
146. דרישת היסוד העובדתי בעבירת התקיפה סתם מסתפקת בעצם ביצועו של המגע הישיר או העקיף, במעשה או במחדל, מתוך אי הסכמה בנסיבות הרלוונטיות. כשמדובר במגע של הפעלת כוח שאיננו הכאה, נגיעה או דחיפה, צריך שתהיה זו במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות. דרישת הנסיבות "שלא כדין" כנסיבות מצב משפטי מכוונת להיעדר הסכמה שבביצועה של התקיפה, ומשמעותה – ללא כל צידוק ופטור שהדין מכיר בו. לצד זאת, דרישת היסוד העובדתי אינה כוללת דרישת רכיב תוצאות. בהתאם לכך, אין נדרשת התקיימות בפועל של נזק גופני או אחר, של אי נוחות או של כאב בעקבות התקיפה (ראו: קדמי על הדין בפלילים – חלק שלישי, מהדורה מעודכנת (2006) עמ' 1513-1522 - להלן: "קדמי").
147. דרישת היסוד הנפשי בעבירה זו היא דרישת מחשבה פלילית כהגדרתה בסעיף 20(א) לחוק העונשין – מודעות להתנהגות ומודעות לנסיבות, הניתנת להוכחה באמצעות חזקת העיוורון המכוון. על המודעות להיות קיימת בעת עשיית המעשה (ראו: י' קדמי, בעמ' 1516, 1520; ע"פ 172/88 מרדכי וענונו נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(3) 266; ע"פ 3158/00 אוהד מגידיש נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(5) 80). מדובר אם כן בחזקה עובדתית, שאיננה מוחלטת, ומוסקת מן הנסיבות הקונקרטיות, וכדי להפריכה די שהנאשם יעורר ספק סביר (ע"פ 2832/10 אלמוג בוחבוט נ' מדינת ישראל (5.9.2011); ע"פ 9815/07 אליהו רון נ' מדינת ישראל (26.11.2008)).
עבירה של תקיפת קטין או חסר ישע הגורמת חבלה של ממש
148. סעיף 368ב לחוק העונשין, שכותרתו: "תקיפת קטין או חסר ישע", קובע כך:
"(א) התוקף קטין או חסר ישע וגורם לו חבלה של ממש, דינו - מאסר חמש שנים; היה התוקף אחראי על הקטין או על חסר הישע, דינו - מאסר שבע שנים.
(ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) ונגרמה לקטין או לחסר הישע חבלה חמורה, דינו של התוקף - מאסר שבע שנים, ואם היה התוקף אחראי על הקטין או חסר הישע, דינו - מאסר תשע שנים.
(ג) לענין סעיף זה, 'חבלה' - בין גופנית בין נפשית".
סעיף 34כד לחוק העונשין מגדיר "קטין" כ"אדם שטרם מלאו לו 18 שנים".
סעיף 368א לחוק העונשין מגדיר "חסר ישע" כ"מי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו".
--- סוף עמוד 97 ---
"אחראי על קטין או חסר ישע" מוגדר במסגרת אותו סעיף ככל אחד מאלה: