נקל להתרשם כי טענת הקיפוח נדחתה על יסוד מאפייני התובענה הייצוגית שעמדה במוקד פרשת בן חמו, והשלכותיהם על תמריצי הלקוחות והאינטרסים של פייסבוק. אכן, בסיומו של ניתוח זה סיכמה הנשיאה חיות כי "בנסיבות המקרה דנן אין לראות בתניית ברירת הדין שבסעיף 15(1) לתנאי השימוש תניה מקפחת ואין מקום להתערב בה" (שם; ההדגשה אינה במקור). לא מדובר, אפוא, בהכשר מלא לתניית ברירת הדין, כי אם בדחייה נקודתית של טענת הקיפוח בהקשר בו הועלתה באותה פרשה. מסקנה זו מתבקשת גם מן ההקדמה הנורמטיבית להכרעה בעניין בן חמו, במסגרתה שבה הנשיאה ועמדה על ייחודיות ההליך הייצוגי ("העובדה שההליך אשר בו עומדת לבירור שאלת הקיפוח הוא הליך ייצוגי נושאת משקל מסוים"; "ככל שהדבר נוגע למבחן ההרתעה יש מקום להבחין בין לקוחות הנוקטים בהליך ייצוגי ללקוחות הנוקטים בהליך שאינו ייצוגי [...] יש להביא בחשבון את העובדה שהנקיטה בהליך ייצוגי מעצימה את הלקוחות, ולו בדיעבד"; "העובדה שבמקרה דנן נקט המשיב בהליך ייצוגי וכן העובדה כי בסופו של יום עשויה לצמוח לו תשואה כלכלית כמי שיזם אותו, כל אלה יש להם רלבנטיות לצורך [...] ההכרעה בשאלה האם תניית מקום השיפוט ותניית ברירת הדין שבסעיף 15(1) לתנאי השימוש, מהוות תנאים מקפחים בחוזה אחיד" [פסקאות 25-26]).
אשר על כן, ניתן ללמוד מן ההכרעה בעניין בן חמו שאין ממש בטענות המבקשים בדבר תחולת חזקת הקיפוח שבסעיף 4(8) לחוק החוזים האחידים – ובמשתמע, גם בטענותיהם לגבי החזקה שבסעיף 4(6) לחוק (אף שזו לא הוזכרה מפורשות בפסק הדין). לעומת זאת, הקביעות המהותיות לגבי הקיפוח נעוצות בנסיבות האחרות הקונקרטיות של אותו עניין – תחולת הדין הזר על תובענה ייצוגית "בסכומי עתק" – ואינן חלות באופן אוטומטי בנסיבות האחרות של העניין שלפנינו, העוסק בתביעה מסחרית "רגילה". והייתי מבהיר, כי מאפיין חשוב בעניין בן חמו אינו רק סכום התביעה, אלא גם השימוש בכלי העוצמתי של התובענה הייצוגית. על כן, יש לבחון לגופה את שאלת הקיפוח במקרה הנוכחי, בהתאם למבחן הדו-רמתי.
27. אשר לרמה הראשונה של מבחן הקיפוח, החומר שהוצג מעיד בצורה ברורה על "העוצמה יוצאת הדופן" של פייסבוק, כלשון הערכאה הדיונית (פסקה 36) – וכפועל יוצא, על קיומם של פערי כוחות משמעותיים בין הצדדים. למעשה, כך נקבע בעניין בן חמו –
"לא ניתן להתעלם בהקשר זה מפערי הכוחות העצומים בין פייסבוק אירלנד והמשתמשים הישראלים בפייסבוק. פייסבוק אירלנד היא חברת ענק זרה הפועלת במספר רב של מדינות בעולם ועובדה זו מקשה על משתמשים ישראלים בפייסבוק לתבוע אותה".