תניות ברירת דין בחוזים אחידים
18. חוזה אחיד מוגדר בסעיף 2 לחוק החוזים האחידים כ"נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסויימים במספרם או בזהותם". ויודגש, אין מדובר בחוזה שהוכן במיוחד ללקוח הספציפי אל מול הספק הספציפי לאחר שהשניים קיימו משא ומתן ביניהם. אלא, מדובר בחוזה שהוכן לספק הספציפי לצורך התקשרותו בעסקה עם מגוון לקוחות, מבלי כל הבחנה ביניהם. במציאות הישראלית (ואף זו העולמית) חוזים אחידים הפכו לחזון נפרץ. מערכות יחסים רבות מוסדרות באמצעות חוזים מהסוג הזה, ובכלל זה יחסי בנק-לקוח, מבטח-מבוטח, עוסק-צרכן ועובד-מעביד. השימוש הנרחב בחוזים אחידים בימינו הביא לשחיקה משמעותית בתפיסה בדבר חופש החוזים עליה מבוססים דיני החוזים המסורתיים. הסיבה לכך היא שחופש החוזים, במובנו הקלאסי כולל שני רכיבים: החופש לבחור האם להתקשר בחוזה ("החופש מחוזה"), והחופש לעצב את תוכנו של החוזה ("חופש העיצוב"). כאשר ההתקשרות מתבצעת לפי חוזה אחיד לרוב אין ביכולתו של הלקוח להשפיע על תוכנו של החוזה, וממילא הוא אינו משתתף בעיצובו, אלא כל שבאפשרותו לעשות הוא להחליט האם לקבל את החוזה כמות שהוא או לדחותו (בבחינת take it or leave it). לפיכך, ללקוח נשחר החופש מחוזה, אך לא חופש עיצוב החוזה. זאת ועוד, תופעה נפוצה נוספת היא שספקים בשוק נתון מציעים חוזים אחידים דומים בתכניהם ואף בניסוחם, ועל כן אין תחרות אמיתית בשוק אשר מאפשרת ללקוחות לבחור בחוזה המתאים לרצונותיהם. יתרה מזאת, כאשר מדובר במצרך או בשירות חיוניים, והספק הוא מונופול, נפגם לא רק חופש העיצוב של הלקוח, אלא גם החופש שלו לבחור האם לכרות חוזה מלכתחילה, שכן אין לו ברירה אלא להתקשר בחוזה או לוותר כליל על המוצר או השירות (אריאל פורת "חוזים אחידים" חוזים 729, 730 (דניאל פרידמן ונילי כהן עורכים 2003) (להלן: פורת)). ויובהר, הקשיים שמעוררים חוזים אחידים מתעוררים ביחס לכל סוגי הספקים, אך עוצמתם משתנה בהתאם לכוח הנתון בידי ספק מסוים בראי כוח השוק הנתון בידו, יכולתו הכלכלית והמקצועית וחיוניות השירות או המוצר שהוא מספק.
19. מסיבות אלו, המחוקק הישראלי מצא לנכון לחוקק את חוק החוזים האחידים, על מנת ליצור מנגנון לביקורת שיפוטית על תכניו של החוזה האחיד, תוך הקניית סמכות להתערב בהם במידת הצורך, וזאת מתוך מטרה "להגן על לקוחות מפני תנאים מקפחים בחוזים אחידים" (סעיף 1 לחוק חוזים אחידים. עוד ראו: דברי ההסבר לחוק החוזים האחידים, התשכ"ב-1962, ה"ח 312, 314; פורת, בעמ' 730). בתוך כך, בסעיף 3 לחוק החוזים האחידים נקבע כי בית המשפט או בית הדין לחוזים אחידים, לפי העניין, יבטלו או ישנו תנייה מקפחת הקבועה בחוזה אחיד: