173. לא יכול להיות חולק כי קיימת קבוצה (השליחים) אשר הועסקה בתנאים זהים (חוזה אחיד):
"עו"ד עידו: תודה, כמה שליחים יש בוולט נכון להיום בישראל?
העד מר גלאי: באזור ה-10,000 שליחים פעילים."
(עמ' 41 לפ' שורה 29 לעדות גלאי)
הקבוצה מונה אם כן, לשיטת המשיבה, 10,000 עובדים פעילים (הערכת המבקש בבקשתו עמדה על 4,000 שליחים – סעיף 142.1 לבקשה).
--- סוף עמוד 64 ---
האם ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת
174. אין מניעה להגשת תובענה ייצוגית שתוצאתה הכרה ביחסי עבודה נוכח העובדה כי קביעה כזו נכללת בסמכות ביה"ד לעבודה (סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969) והיא לא באה בחריגים של סעיף 10 (3) לחוק תובענות ייצוגיות.
175. טוענת המשיבה כי מאחר שמדובר בשאלת סטטוס אין משמעות ליציאה מהקבוצה וחברי הקבוצה ימצאו עצמם כבני ערובה לאינטרס האישי של המבקש. אכן נפסק בעבר כי קיים קושי וסכנה לאשר תובענה ייצוגית בקיומם של יחסי עובד ומעסיק אשר טמונה בשאלה אם האישור לא נוגד את אינטרס חברי הקבוצה (עע (ארצי) 247/09 אביב סמוכה - ההתאחדות לכדורגל בישראל, [פורסם בנבו] (21.3.11), סעיף 25 לפסק הדין (להלן: "פסק הדין בעניין סמוכה")). ברם גם אם היה מגיש המבקש תביעת פרט הרי שקביעה בפסק דין יכולה להוות מעשה בי"ד או למצער יכולה להוות תקדים לגבי שאר השליחים בוולט.
176. עוד יצוין בהקשר זה כי אנו סבורים כי הנסיבות במקרה דנן שונות מהנסיבות בפסק דין בעניין סמוכה.
177. בהתאם לסעיף 1 לחוק תובענות ייצוגיות מטרת ההליך הייצוגי היא, בין השאר, "מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים" וכן "ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות". במקרה דנן, התובענה הייצוגית עונה על מטרת חוק תובענות ייצוגיות במובן שמדובר באוכלוסיה מוחלשת (חלקם, עובדים זרים, בעלי מוגבלויות, סטודנטים וחיילים) אשר קרוב לוודאי שלא הייתה מגישה תביעה אישית להכרה ביחסי עבודה. זאת הן נוכח היותה קבוצה מוחלשת והן נוכח תקופות ההעסקה הקצרות יחסית והפערים בין התמורה הקבלנית לבין השכר החלופי שאינם מצדיקים הגשת תביעה אישית. זאת בשונה מפסק דין סמוכה שם דובר באוכלוסיה שאינה אוכלוסיה מוחלשת (שופטים בליגת הכדורגל) והייתה הצדקה להגשת תביעה אישית הואיל וסכומי התביעה הפוטנציאליים שם לא היו זניחים כלל ועיקר.
178. כמו כן, בניגוד למצב המשפטי בעת שניתן פסק דין סמוכה, כיום בהתאם לפסיקה נערכת הבדיקה לפי "הגישה החישובית" כך שחברי הקבוצה לא ידרשו להשבה עקב הכרה בדיעבד ביחסי עבודה (מה גם שכאמור הגענו לכלל מסקנה כי ככל הנראה אין קיזוז מלא והמשיבה תידרש לשלם הפרשים).