--- סוף עמוד 66 ---
כאשר שדה תעופה נערך לעונה הבאה ההנהלה צריכה להעריך את היקף העבודה הצפוי ואת כוח האדם הנדרש. יטעו כלפי מטה – לא יהיה מי שיעמיס את המזוודות, יטעו כלפי מעלה - העובדים ישבו בטלים מעבודה, הוצאות מיותרות וחוסר יעילות. מציאת נקודת האיזון בין הסיכון לאי יכולת לבצע את העבודה ובין הסיכון להוצאות שכר מיותרות היא משימה קשה וגורלית לעסק. זה אחד הסיכונים העיקריים של העסק. הפתרון של וולט הוא העברת הסיכון העסקי שלה אל השליחים. היה וכתוצאה מאירוע קיצוני כפיגוע או מלחמה כמות העבודה בפועל פחותה מהצפוי – ישלמו השליחים באבדן הכנסות, בעוד שהחברה אינה סופגת הוצאות. הערכת יתר של היקף השליחויות שבעקבותיה בוצע גיוס של עוד שליחים (שבדיעבד מתברר שלא היה צורך בהם) - לא החברה אלא השליחים הקיימים הם שישלמו את עלות הטעות (בירידה בהכנסותיהם). במודל של וולט השליח לוקח על עצמו את הסיכון שלמרות שהעמיד עצמו לרשות החברה לא יקבל שליחויות. לכן החברה מאיימת על השליחים בהוספת שליחים נוספים – כי השליחים הם אלה שעלולים להידרש לשלם את המחיר. זו עסקה טובה מאוד לחברה, טובה הרבה פחות לשליחים שאינם זוכים בפיצוי כספי בתמורה לקבלת הסיכון.
בשנים האחרונות ובמיוחד בתקופת הקורונה הייתה פריחה בשוק השליחויות כך שכולם הגיעו למשכורות יפות, אבל במודל זה, בתקופות של שפל, ובמיוחד בפריפריה, יש סכנה ששליחים לא יגיעו אפילו לשכר מינימום ולכן בית הדין נדרש להגן עליהם.
2. המשיבה טוענת בתשובתה "וולט מעודדת את השליחים לשמור על חוקי התנועה" (סעיף 71.2). מעודדת ?
כשנהגי משאיות באירופה קבלו בונוסים על הגעה מוקדמת ליעד הדבר הוביל לנסיעות במהירות מופרזת ולשעות נהיגה ארוכות מהמותר. כאשר מוצע לאדם תמריץ בעל ערך ובר השגה אפשר להניח שיפעל בהשראתו. תמריץ התלוי במהירות הביצוע שמוצע לנהגים מעודד עברות תנועה. במקרה של וולט כל התשלום כולו, ולא רק הבונוס, הוא תלוי ביצוע מה שמעודד את השליחים דווקא שלא לשמור על חוקי התנועה. לדעתי, לחברה יש אחריות להתנהגות נהגיה בכבישים וחובה עליה לאכוף נהיגה שאינה מסכנת את הציבור ואת הנהגים עצמם. היא צריכה לשמש כתובת לתלונות, לדאוג שהשליחים יהיו מבוטחים באופן מלא ולשקול שיקולי בטיחות בעת קביעת מודל העבודה. הגדרתם של השליחים כעצמאיים היא ניסיון להתנער מאחריות זו, דבר נוגד, לדעתי, את האינטרס הציבורי.