42. ועדת המכרזים נקלעה למצב נדיר. שתי הצעות קיבלו ניקוד זהה, כאשר תנאי המכרז לא התייחסו למצב זה ולא קבעו מנגנון "שובר שיוויון". תנאי המכרז קבעו כלל קשיח, לפיו "ההצעה שתקבל את הניקוד הגבוה ביותר תהיה ההצעה הזוכה במכרז זה" (סעיף 12.5 לתנאי המכרז).
43. במקרה כגון דא, ובהעדר כללים בתנאי המכרז עומדות בפני הרשות מספר אפשרויות: הראשונה, לבטל את ההליך ולערוך מכרז חדש שייתן מענה ללקונה שנוצרה; השנייה, פיצול הזכייה בין שתי המציעות בהסכמתן (למעשה המציעות מסכימות לשנות תנאי המכרז); השלישית, עריכת הליך התמחרות בין שתי המצעיות; אופציה רביעית היא עריכת הגרלה בין שתי המציעות; וחמישית, מתן זכות טיעון בעניין לשתי המצעיות ובחירה באחת משתי ההצעות (ראו והשוו האמור בעע"מ 5484/19 ישראמקו נגב 2 נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (24.08.2020) (להלן: "עניין חברת החשמל"); עת"מ 28609-03-16 תדם הנדסה אזרחית בע"מ נ' נת"ע – נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ (20.03.2016)).
44. אין לכחד כי לכל פתרון מהפתרונות המוצעים שלעיל יש חסרונות ויתרונות, שכן הוא לא נקבע בתנאי המכרז וקיים חשש מובנה כי כללי המשחק ישונו תוך כדי משחק . האפשרות הראשונה של ביטול המכרז מעוררת קשיים שכן ביטול המכרז הוא צעד חריג, האפשרות של חלוקת העבודות היא שינוי של תנאי המכרז ועל כן הדבר ייעשה בהסכמת המציעים; ואף הליך ההתמחרות הוא אפשרי בנסיבות העניין; גם ההגרלה היא אפשרית במקרים המתאימים הגם שסבורני כי מדובר בהצעה שאינה הולמת את השתלשלות העניינים עד כה במכרז מושא העתירה.
45. מבלי להביע עמדה איזה אפשרות הולמת בנסיבות העניין, מן הראוי שועדת המכרזים תתייחס לכל אחת מהאפשרויות הנ"ל ותבחן אם היא תואמת את מהות ותכלית המכרז, אינה חורגת ממתחם הסבירות ומקיימת את כללי ההגינות והשוויון. כך לדוגמא בע"א 1444/95 עיריית אילת נ' מנהל מקרקעי ישראל, פ"ד מט(3) 749, 762 (1995), נקבע כי עריכת הגרלה בין כלל המועמדים המקיימים את תנאי הסף היא פתרון סביר, ככל ואוכלוסיית המועמדים נבחרה על-פי אמת מידה שוויונית ותוך התחשבות במהות התכלית הציבורית שהרשות מבקשת להגשימה.
בעניין חברת החשמל הנ"ל נקבע, כי על אף שקיים קושי בהכרעה על-פי מנגנון שלא נקבע באופן ברור במסמכי ההליך, אך לאור המבוי הסתום שאליו נקלע ההליך ונסיבות אותו עניין, קושי זה אינו מצדיק ביטול החלטת ועדת המכרזים אשר החליטה להכריע בין שתי ההצעות השוות והכריזה על זוכה בהליך. יצוין כי באותו מקרה ועדת המכרזים שקלה את מלוא האפשרויות שעמדו בפניה בטרם קבעה זוכה במכרז - תחילה היא פנתה לשתי המציעות להגיש הצעות משופרות, אולם פנייה זו נשללה על-ידי המציעות, לאחר מכן בחנה האפשרות לבטל את ההליך ולערכו מחדש אולם מצאה כי בכך לא תהא תועלת, נוכח מצב השוק בו קיימים שני ספקים בלבד עם בעלויות צולבות, ולבסוף סברה הועדה כי בנסיבות שנוצרו יש להכריע בין שתי ההצעות תוך שקילת הקריטריונים הרלוונטיים לאותו עניין.