הנה כי כן, גם הסתמכות ילדיהם של הצדדים על הוראות ההסכם מובנת ולגיטימית, וזאת מבלי ליתן בכך הכשר לביצוע עבירות בניה או לבניה שלא כדין, כי אם במישור של דיני החוזים ושל עקרונות תום הלב והמניעות, שהם חלק מעקרונות היסוד בהם.
על אחת כמה וכמה מששוכנעתי, כי בניית ביתו של הבן י. בשטח המשק נעשתה בהסכמתו, ואף למעלה מכך - בברכתו של מר ש. בהקשר זה יובהר, כי עדות הבן י. בעניין זה נמצאה מהימנה עליי מאד (פרוטוקול הדיון מיום 15.11.2021 עמ' 26 ש' 1; ש' 13-14).
שנית, לא ניתן להתעלם מן העובדה כי מדובר בהסכם איזון משאבים בין בני זוג לשעבר, ומכך שבליבת המחלוקת בין הצדדים ניצב המשק. אין חולק, כי המשק משמש גם כמקום המגורים של גב' ש. מאז נישואי הצדדים וברצף עד עצם היום הזה.
כידוע, אין המדובר במקרה שלפנינו בחוזה מסחרי בין צדדים הזרים זה לזה. בבוא בית משפט בכלל ובית משפט לענייני משפחה בפרט לבחון נפקותה של הפרת הסכם באספקלריה של דיני החוזים מחובתו להביא בחשבון, כמובן, העובדה שמדובר ביחסי משפחה וליתן דעתו לטיב ההסכם ותניותיו ולאופי המחלוקת בין הצדדים.
אין צורך להכביר מילים בדבר שהרי ידוע לכל, כי קורת הגג שעל ראשו של אדם, ביתו שהוא גם מבצרו, אינם בבחינת נכס ככל נכס אחר, אלא לרוב הנכס החשוב ביותר עבורו, המהווה גם מקור לביטחון ולשקט נפשי, וברי, כי שומה על בית המשפט ליתן משקל של ממש לעובדה זו.
שלישית, ובהמשך לאמור לעיל בעניין חשיבות הנכס שבלב המחלוקת, בית המשפט בתוך עמו יושב וכידוע בשנים שחלפו מאז נחתם ההסכם, אושר וקיבל תוקף של פסק דין ועד ימינו אנו, ולמצער עד מועד הגשת התביעה, עדים אנו לעלייה דרמטית במחירי הנדל"ן בישראל, וברי כי בשלהי שנת 2015 היה בסך של 800,000 ₪ לאפשר לגב' ש. רכישת מדור חלופי, גם אם לא משק חקלאי, כי אם לכל הפחות דירת מגורים באזור חבל ... או באחד מיישובי הדרום הסמוכים לו.
ידוע, כי הסך האמור גם בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כפי שמציע מר ש. (המגיע לשיטתו כדי סך של כ-849,000 ₪ - ראו סעיף 21 לכתב התביעה שלו), הוא בבחינת לעג לרש מבחינת הגב' ש., ונהיר כי כיום לא יעלה בידה לרכוש מדור חלופי באמצעות הסך האמור.
52. זאת ועוד, לא מצאתי לקבל גרסת מר ש. באשר הובאה במסגרת חקירתו הנגדית לראשונה על פיה ההסבר לאי דקיום חיוביו על פי ההסכם ואי ביצוע התשלומים שהוא התחייב לשאת בהם הוא העובדה שהוא שילם הכספים לילדיהם של הצדדים במקום לידי הגב' ש. בהסכמתה ולבקשתה. לא זו בלבד שמדובר בעדות כבושה אשר נשמעה לראשונה במסגרת חקירתו הנגדית ואין לה כל זכר בכתבי בי הדין שלו ואף לא בתצהיר העדות הראשית שלו, הגרסה אינה הגיונית, אינה נתמכת בדבר ואף אינה עולה בקנה אחד עם תביעתו לאכיפת ההסכם במסגרתה הוא אינו מכחיש כי לא נשא בחיובים הכספיים אלא סבור שעליו לשאת בהם, בחלוף שנים מספר מהמועד שאמור היה לבצעם בצירוף הפרשי ריבית והצמדה בלבד.