17. כפי שעולה מהמפורט לעיל, הצדדים חלוקים, בין היתר, בשאלת התוצאה של אי קיום חיוביהם על פי ההסכם. כך בין היתר, חלוקים הם בשאלה האם אי תשלום הסך של 800,000 ש"ח על ידי מר ש. לגב' ש. תוך התקופה שנקבעה בהסכם הוא בבחינת הפרה יסודית של ההסכם, אם לאו.
18. כן, ולגרסת גב' ש. (כעולה מעדותה), כבר במעמד החתימה על ההסכם ואישורו על ידי בית המשפט ידוע ידעה היא, כי מר ש. יפר את ההסכם ולא יעמוד בחיוביו על פיו. לפיכך, ולשיטתה עסקינן גם בהפרת צפויה. נשאלת, אפוא, השאלה האם יש בכך כדי להשפיע על ההכרעה בשאלת אופי ההפרה ותוצאותיה.
19. מחלוקת נוספות נטושה בין הצדדים בשאלה האם ההסכם בוטל על ידיהם בהתנהגות, והאם בהינתן אופיו המיוחד של ההסכם החוסה בצלו של חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"), ובהיותו ככזה אף קיבל תוקף של פסק דין בבית משפט זה, ניתן הוא לביטול בהתנהגות.
20. חוק התרופות מגדיר בסעיף 1(א) בו את המונח "הפרה" כ"מעשה או מחדל שהם בניגוד לחוזה". כידוע, בדיני החוזים הישראליים נקבעה אחריות מוחלטת בכל הנוגע להפרה של חוזה, בלא קשר לכוונתו הרעה או הטובה של המפר [ראו: ג' שלו דיני חוזים–התרופות לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי (תשס"ט -2009), עמ' 114-115)]. הנה כי כן, מבחן ההפרה הוא אובייקטיבי וניטרלי. במקרה שלפנינו, כאמור, אין מחלוקת ששני הצדדים לא פעלו בהתאם להתחייבויותיהם על פי ההסכם. עוד ברור מלשון ההסכם, כי כך או כך היה על מר ש. לשלם לידי גב' ש. במועדים שנקבעו ע"י הצדדים סך של 800,000 ₪, והיא מצידה רשאית הייתה לרשום הזכויות במשק על שמה כבטוחה לביצוע התשלום ובאמצעות ייפוי הכוח אשר נמסר לה על ידו במעמד החתימה על ההסכם ואישורו על ידי בית המשפט, ברם פינוי המשק על ידה הותנה בביצוע מלוא תשלום האיזון.
21. סעיף 6 לחוק התרופות מגדיר הפרה יסודית כ – "הפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה, או הפרה שהוסכם עליה בחוזה שתיחשב ליסודית..."
22. סעיף 7 לחוק התרופות מעגן זכותו של הנפגע מהפרה יסודית של החוזה לבטלו; סעיף 8 לחוק התרופות מסדיר את אופן הביטול – בהודעת הנפגע למפר תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על ההפרה; ובסעיף 9 לחוק התרופות נקבעה תוצאת הביטול בגין הפרה יסודית – השבה.
23. להשלמת התמונה יצוין עוד, כי בס"ק 7 (ג) לחוק התרופות נקבע סייג לעניין הביטול בדומה להוראה שבסעיף 19 לחוק החוזים, לפיו ככל שהחוזה ניתן להפרדה לחלקים והחיוב שהופר משתייך לאחד החלקים בלבד, אין הנפגע זכאי לבטל את החוזה כולו את רק את חלקו.