53. משהתברר ליהושע כי אין לו זכויות בנייה בהצמדה ג', ובכל מקרה - לא קיימת אפשרות לבנות דירה באותה הצמדה, הוא החליט למכור את זכויותיו. הוא עשה צעד זה ביום 7.2.2016, עת מכר את הצמדה ג' לשושנה. ראינו כי על-פי המצב המשפטי, להצמדה ג' לא הוצמדו זכויות הבנייה שהוקצו לתת-חלקה 1. לפיכך, אינני מקבל את טענת התובעים, לפיה הנתבעים פעלו בחוסר תום לב כלפי יהושע בעת שהגישו בקשה להיתר בנייה בתת-חלקה 1.
כאשר מכר יהושע לשושנה את הצמדה ג', הוא ידע כי אינו מוכר זכויות בנייה. בפסקה 45 ציטטנו מתצהירו של יהושע, לפיו המחיר הנמוך בו מכר לשושנה את הצמדה ג' נגזר מהעובדה שהמכר לא כלל זכויות בנייה.
54. התובעים לא הוכיחו כי אהרון (שהיה בעל הזכויות בתת-חלקה 1) וצבי (שהיה בעל הזכויות בתת-חלקה 2) הגיעו להסכמה שנועדה לאפשר ליהושע לבנות דירה בהצמדה ג'. הסכמה זו, לשיטתם של התובעים, הייתה בנוגע ל"איחוד" זכויות כל הבנייה שהוקצו בתקנון המוסכם לבעל הזכויות בתת-חלקה 1 עם זכויות בנייה שהוקצו לבעל הזכויות בתת-חלקה 2, באופן שיאפשר בניית דירה שלמה ליהושע. אהרון לא העיד על כך, וצבי כפר בכך (כמצוטט בתצהירו, בפסקה 46 לעיל). אם זו הייתה נקודת המוצא של שושנה, אשר ביום 1.11.2015 התקשרה בהסכם עם צבי וביום 7.2.2016 התקשרה בהסכם עם יהושע, הרי שלא היה לה על מה לסמוך. איחוד הצמדה ג' עם תת-חלקה 2 התאפשר בסופו של דבר, ובמועד כלשהו בשנים 2020-2018 (כמצוין בטבלה) הפכה שושנה לבעלים של זכויות קנייניות בהצמדה ג', שהוצמדה לתת-חלקה 2. דע עקא, שלהצמדה זו לא נילוו זכויות בנייה שבתקנון המוסכם הוקצו לתת-חלקה 1.
55. ניצול זכויות בנייה בתת-חלקה 1 לא איפשר בניית דירה על השטח שהוגדר כהצמדה ג'. יהושע וצבי לא הסכימו לאפשר הקמת דירה כזו בדרך של ניצול זכויות הבנייה של צבי. בעת שהנתבעים הגישו בקשה להיתר בנייה, הם לא היו אמורים להביא בחשבון את המצב שנוצר בסופו של דבר, בו בעלת הזכויות בהצמדה ג' תהיה אף בעלת הזכויות בתת-חלקה 2. בין אם יהושע גילה לשושנה שהוא מוכר לה את הצמדה ג' ללא זכויות בנייה (כפי שהעיד בתצהירו) ובין אם לא גילה לה, לא היה בכך כדי לשנות את המצב המשפטי, לפיו זכויות הבנייה בתת-חלקה 1 נותרו כ"נכס משותף" השייך רק לבעלים של זכויות החכירה תת-חלקה 1, ואת העובדה שיהושע, כמנהל עזבון, בחר שלא לנקוט צעדים לשם הסכמה על חלוקה פנימית של אותו "נכס משותף".