56. לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את תביעת התובעים לסעד הצהרתי בנוגע לזכויות הבניה ולסעד של פיצוי כספי ליהושע בגין זכויות בנייה שנגזלו ממנו.
סילוק יד משטח משותף שסופח
57. בכתב התביעה עתרו התובעים להורות על סילוק ידם של הנתבעים מחלק מהרכוש המשותף שסומן כנספח י"א לכתב התביעה, אשר אותו סיפחו לדירתם במסגרת הרחבתה על-פי היתר הבנייה שניתן להם על-ידי הוועדה המקומית. שושנה טענה בתצהירה מיום 28.1.2020 כי צבי ויהושע לא הסכימו לסיפוח של השטח שסומן על גבי התשריט - נספח ח(1) לתצהירה. כפי שעולה מהתמונות נספחים ח(2) ו-ח(3) לתצהירה של שושנה, המשמעות של מתן סעד של סילוק יד הינה, למעשה, הריסה של חלק מדירת התובעים, אשר נבנתה על-פי היתר הבנייה. (יוער כי העדה מטעם התובעים, אתי אזולאי חבר, מפקחת בנייה במחלקת הפיקוח, העידה שאינה יודעת אם הבנייה שהותרה לנתבעים על-פי בקשתם מחודש יולי 2015 נעשתה על שטח משותף (עמ' 33 לתמלול ישיבה מיום 14.6.2020)).
58. הנתבעים לא כפרו בטענת התובעים, לפיה הרחבת הדירה נעשתה על חלק מהרכוש המשותף. פלג, שערך את הבקשה להיתר בנייה (ה"גרמושקה") שהגישו הנתבעים לוועדה המקומית בחודש יולי 2015, תיאר בתצהירו את נסיבות הגשתה:
"7. בחנתי את רצונה של משפ' קפון ואת זכויות הבנייה השייכות לה ובהתאם לכך הכנתי את התוכניות שיתאימו למבוקשם לרבות הרחבת הדירה על גבי חלק מהרכוש המשותף לובי כניסה לדירת קפון מחדר המדרגות".
עם זאת, הנתבעים טענו כי פעלו כך לאחר שקיבלו את הסכמתם של אהרון וצבי, שהיו באותה עת הבעלים של זכויות החכירה בתת-חלקה 1 ובתת-חלקה 2. עידו אמר בחקירתו הנגדית:
"אני עדכנתי את אהרון עוד לפני שאני קונה את הדירה, שאני הולך לשפץ אותה ואני רוצה להרחיב אותה כי קטנה לי מדי. הוא אמר לי 'אין בעיה, הכל בסדר'" (עמ' 68 לתמלול ישיבה מיום 15.3.2022).
ובהתייחסו ל"מבואת הכניסה של שלושה המטרים האלה" אמר עידו בחקירתו הנגדית:
"אני פניתי לצביקה ואמרתי לצביקה 'אני רוצה לקחת את החתיכה הזאת, החתיכה הזאת גם ככה משרתת רק את ההורים, היא חלק מהצמידות של ההורים אז בתקנון המשותף. אמרתי לו אני רק סוגר פה ואני מחזיר את המצב, אני עושה לך את אותו קיר. הוא אמר לי אין בעיה, בכיף, הכל בסדר. .... הוא חתם לי על הסכמת שכנים, הוא אמר לי עידו אין בעיה ומופיע בהסכמת שכנים שהוא מסכים לזה" (עמ' 74-73, שם).
59. אף אם אקבל את גרסת הנתבעים, לפיה אהרון וצבי הסכימו להעניק להם זכות בנייה של דירתם על חלק מהרכוש המשותף, הרי, לכאורה, משלא קיבלה הסכמה חוזית זו תוקף קנייני כלפי כולי עלמא, אין בה כדי לחייב את שושנה. אמרנו לכאורה, מכיוון שסוגיית הסכמתה של שושנה אינה נקייה מספיקות. שושנה רכשה את תת-חלקה 2 מצבי ביום 1.11.2015, זמן קצר לאחר שניתן לנתבעים היתר הבנייה (ביום 11.10.2015). האם בעת שנכרת הסכם הרכישה ביקרה שושנה בבית המשותף, ראתה את חדר המדרגות כפי שהוא נראה בנספח ח(2) לתצהירה, והסכימה במשתמע להרחבת הדירה שנעשתה על-ידי הנתבעים, על-פי ה"גרמושקה" עליו חתם אף צבי? האם צבי יידע את שושנה על חתימתו על ה"גרמושקה"? שושנה בחרה לצרף כראיה מטעמה רק את העמוד הראשון של הסכם המכר מיום 1.11.2015, הכולל חלק מ"הצהרות והתחייבויות המוכר". מסיבות שונות, שאין טעם לנחשן, היא לא צרפה את שאר עמודי ההסכם שייתכן והם כוללים אף את "הצהרות והתחייבויות הקונה". מהתמונות שצורפו לתצהירה של שושנה עולה כי אם יהרסו הנתבעים את אותו חלק של דירתם שנבנה על הרכוש המשותף, לא יועיל לה הדבר, מאחר וככל הנראה לא ניתן לעשות שימוש אחר באותו שטח שסופח על-ידי הנתבעים. כמו-כן, בטענת בא-כוח הנתבעים, בסעיף 60 לסיכומיו בכתב, לפיה התובעים לא הוכיח מהו (במדויק) השטח המסופח יש ממש.