בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת"א 24186-05-15 סמואל נ' לוי ואח'
תיק חיצוני: 2857/16 ע"א
בפני כבוד השופטת איריס רבינוביץ ברון
תובע
תום סמואל
ע"י ב"כ עוה"ד ישראל שלו ואריאל לביא
נגד
נתבעים 1. אמנון לוי
2. לאה לוי
3. מטלצין מפעלי מתכת בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד יוסי עקיבא
4. רחל (חלי) לוי
ע"י ב"כ עוה"ד חדד יצחק ז'ילבר
5. מנהל עיזבון המנוח שלמה לוי ז"ל
עוה"ד אשר גמליאל
פסק דין
מבוא
1. לפניי תביעה שהוגשה תחילה על ידי מר תום סמואל (להלן: "התובע") כנגד מר אמנון לוי (להלן: "הנתבע 1") והגב' לאה לוי (להלן: "הנתבעת 2") וכן כנגד חברת מטלצין מפעלי מתכת בע"מ (להלן: "החברה") בעילה של עושק המיעוט. במסגרת כתב ההגנה טענו הנתבעים, בין היתר, כי התובע כלל איננו בעל מניות בחברה.
לאחר שהתקיים דיון קדם משפט, ביקש התובע להמשיך את בירור התובענה ובתגובה לכך טענו הנתבעים כי יש לסלק את התובענה על הסף. התובע הגיש תשובה לתגובה.
ביום 23.2.2016 ניתן פסק דין במסגרתו נמחקה התביעה, לאחר שנקבע כי על התובע להסדיר את מעמדו כבעל מניות, בטרם יוכל להגיש תובענה בעילה של עושק המיעוט.
הוגש ערעור וכן הוגש ערעור שכנגד על פסק הדין. ביום 25.12.2017 ניתן פסק דין בערעור, בו צוין כי הצדדים קיבלו את המלצת בית המשפט כי יתאפשר למערער (התובע) לתקן את כתב התביעה ולהוסיף, כסעד ראשון ומקדמי, תביעה להכיר בו כבעל מניות בחברה ובמובן זה הערעור התקבל והתיק הוחזר לבית משפט זה (ע"א 2857/16 סמואל נ' לוי ואח' (25.12.2017) (להלן: "פסק הדין בערעור"). עוד נקבע כי בהינתן מחדלי המערער (התובע), המערער יישא בהוצאות המשיב בסך 25,000 ₪.
2. ביום 24.1.2018 הוגש כתב תביעה מתוקן. לכתב התביעה המתוקן צורפו כנתבעים נוספים הגב' רחל (חלי) לוי (להלן: "הנתבעת 4") ומנהל עיזבון המנוח שלמה לוי ז"ל (להלן: "הנתבע 5" או "מנהל העיזבון"). בתביעה המתוקנת התווספה בקשה לסעד ראשון ומקדמי, ובית המשפט התבקש לקבוע כי:
א. התובע הינו בעלים של 122,000 מניות רגילות של החברה.
כמו כן, התבקש בית המשפט, בהתאם להחלטה בסעד המקדמי, להצהיר, לקבוע ולהורות כדלקמן:
ב. ליתן צו המורה לנתבעים 1 – 3 לרשום את התובע במרשם בעלי המניות של החברה כבעל 122,000 מניות, חלף מר שלמה לוי המנוח.
ג. להצהיר כי לנתבעת 4 אין כל זכות ב- 122,000 המניות אשר רכש התובע מאביה, כנגד התמורה ששולמה בהתאם להסכם המכר בין התובע לבין שלמה לוי ז"ל.
ד. להצהיר כי לנתבע 5 אין כל זכות ב- 122,000 המניות אשר רכש התובע מהמנוח, שלמה לוי ז"ל, כנגד התמורה ששולמה בהתאם למוסכם בין התובע לבין שלמה לוי ז"ל.
זאת, בנוסף לסעדים שהתבקשו בכתב התביעה המקורי, בעניין עושק המיעוט ומתן חשבונות.
הנתבעים הגישו כתבי הגנה והתובע הגיש כתבי תשובה לכתבי ההגנה.
בעקבות פסק הדין בערעור ובהסכמת הצדדים (ר' פרו' עמ' 20 שו' 5), נדון בשלב זה של בירור התובענה, הסעד הראשון והמקדמי שהתבקש בסעיף קטן א' לכתב התביעה המתוקן.
על כן טענות הצדדים, כפי שיפורטו להלן, מתייחסות לסעד המקדמי. כך גם, עדויות הצדדים הוגשו לבית המשפט ביחס לסעד המקדמי שהתבקש (ר' פרו' עמ' 24 שו' 17).
בהתאם להכרעה ביחס לסעד המקדמי, יוחלט ביחס להמשך ניהול ההליך.
3. עוד יצויין כי במהלך ניהול ההליך הופיע ביום 30.4.2018 באולם בית המשפט מר שלום רוימי (להלן: "רוימי") שטען כי הוא מעוניין להצטרף להליך ויגיש בקשה באמצעות עורך דין (ר' פרו' עמ' 5 שו' 19 ושו' 35 – 36).
ביום 14.6.2018 הגיש רוימי בעצמו בקשה לארכת מועד של 15 יום להגשת תובענה. ביום 24.6.2018 הוגשה תגובת התובע שהתנגד לבקשת הארכה וביום 30.7.2018 הוגשה תשובה ע"י ב"כ רוימי, עו"ד ז'ילבר חדד, לתגובת התובע. כמו כן ביום 29.5.2019 עו"ד חדד הביא לידיעת בית המשפט כי בכוונת רוימי להגיש תביעה מטעמו ולצרף אדם נוסף בשם רקח יצחק (ר' פרו' עמ' 20 שו' 13 – 15). בסופו של דבר, לא הוגשה ע"י רוימי בקשה להצטרף להליך ולא הוגשה על ידו כל הודעה על הגשת תביעה.
4. מטעם התובע הוגש תצהירו.
מטעם הנתבעים 1 – 3 הוגשו תצהיר של הנתבע 1, תצהירו של רו"ח שלום בר-לב (בוטראשוילי) (להלן: "רו"ח בוטראשוילי"), תצהירה של גב' אפרת גרינברג, מזכירתו של עו"ד יוסי עקיבא, והוגשה חוו"ד של רו"ח ברוך יונה (נספח 11א לתצהיר הנתבע 1).
כמו כן, מטעם הנתבעים 1 – 3 הוזמנו העדים רו"ח ברוך יונה ועו"ד ז'ילבר חדד (ב"כ הנתבעת 4).
הנתבעת 4 הגישה תצהיר מטעמה.
מטעם הנתבע 5 הוגש תצהירו של מר ישראל מזרחי, חתנו של שלמה לוי ז"ל.
5. הצדדים לקחו חלק בהליך גישור אשר לא הסתיים בהסדר גישור.
6. לפיכך, התקיימו דיוני הוכחות בהם נחקרו המצהירים ועו"ד ז'ילבר חדד. ב"כ התובע ויתר על חקירתו הנגדית של המומחה רו"ח ברוך יונה.
הצדדים הגישו סיכומים בכתב, למעט הנתבעת 4. הוגשו סיכומי תשובה מטעם התובע. בהמשך, הוגשה הודעה לפיה הנתבעת 4 מצטרפת לסיכומי הנתבע 1.
רקע עובדתי
7. החברה הוקמה בשנת 1971 כחברה פרטית מוגבלת, על ידי שני אחים, שהלכו לבית עולמם, יוסף לוי ז"ל ואחיו שלמה לוי ז"ל , אשר החזיקו במניות החברה בחלקים שווים. החברה פעלה מהקמתה בתחום המתכת, בנכס שבבעלותה בשטח 10,519 מ"ר (להלן: "הנכס") הנמצא באזור התעשייה באשדוד ולימים שינתה את עיסוקה להשכרת שטחי מסחר, בנכס אשר בבעלותה.
8. יוסף לוי, אביו של הנתבע 1 ובעלה של הנתבעת 2, נפטר ביום 4.5.2006. אחיו, שלמה לוי, נפטר ביום 11.3.2011 והיה אביה של הנתבעת 4.
9. לחברה הון מניות מונפק ונפרע של 250,000 מניות רגילות.
10. הנתבע 1 מחזיק ב - 125,000 מניות המהוות אחזקה של 50% ממניות החברה. מניות אלו הועברו אליו בירושה מאביו המנוח יוסף לוי. הודעה על כך התקבלה ברשם החברות ביום 27.8.2006 (נ/23, נ/24 לתצהיר הנתבע 1). הנתבעת 2 מחזיקה ב – 3000 מניות, שהועברו לה ממניות שלמה לוי, לאחר שנרכשו על ידה ביום 21.11.2001 במסגרת הסכם עם בנק מזרחי (נ/30 לתצהיר הנתבע 1).
11. הנתבע 1 הינו מנכ"ל החברה. הנתבע 1 והנתבעת 2 הינם דירקטורים בחברה.
12. בכתב התביעה נטען כי ביום 25.9.2007 רכש התובע משלמה לוי, במסגרת הסכם למכירת מניות, את כל מניותיו של שלמה לוי בחברה - 122,000 מניות רגילות, המהוות 48.8% ממניות החברה (להלן: "הסכם המכר", המצורף כנספח 2 לתצהיר התובע, יצוין כי עותק קריא של ההסכם צורף לכתב ההגנה מטעם הנתבע 5).
עוד נטען כי ביום 25.9.2007 נחתם שטר העברת מניות בין שלמה לוי לתובע. וכי שלמה לוי אף חתם על טופס הודעה על העברת מניות בחברה פרטית באותו יום (נספח 3 לתצהיר התובע).
13. ביום 14.10.2007 נרשמה העברת המניות משלמה לוי לתובע ברשם החברות, ומאז רשום התובע שם כבעל המניות (נספח 4 לתצהיר התובע).
14. לטענת הנתבעים 1 – 3 קיים מרשם בעלי מניות של החברה והתובע לא רשום בו כבעל מניות.
תמצית טענות הצדדים ביחס לסעד הראשון והמקדמי
טענות התובע
15. לטענת התובע, הוא רכש כדין וכנגד תמורה בסך 445,000 דולר ארה"ב ששולמה על ידו, את כל מניותיו וזכויותיו של שלמה לוי, 122,000 מניות רגילות של החברה, וזאת בהתאם להסכם מכר מיום 25.9.2007 ושטר העברת מניות מאותו יום שאומת על ידי עורך דין.
הסכם המכר כלל סעיף אופציה אשר איפשר לשלמה לוי לבטל את הסכם המכר, להשיב לידיו את המניות ולהחזיר לתובע את התמורה ששולמה בתוספת פיצוי מוסכם בסך של 40,000 דולר ארה"ב. תקופת האופציה הוארכה פעמיים בהסכמה עד ליום 25.9.2010, אך בסופו של יום שלמה לוי לא מימש את האופציה.
הנתבע 1 ידע על רכש המניות לכל המאוחר בשנת 2010, בעקבות בדיקה שערך בעיריית אשדוד. למרות זאת, לא העביר את המניות על שם התובע במרשם בעלי המניות.
הנתבע 1 הצהיר בכתב לרשם החברות בטופס דו"ח שנתי של חברה פרטית שהוגש לרשם החברות בשנת 2014 כי התובע מחזיק ב- 122,000 מניות רגילות של החברה.
החברה איננה מנהלת את מרשם בעלי המניות כדין ומרשם בעלי המניות שהוצג במשרדו של רו"ח בוטראשוילי הוכן במטרה לייצר מרשם בעלי מניות יש מאין והוא איננו מרשם בעלי המניות המקורי של החברה ואין להסתמך עליו.
מרשם בעלי המניות לא נמצא בכתובת הרשמית של החברה אצל שלמה לוי.
שלמה לוי דיווח לרשם החברות בזמן אמת, באמצעות טופס 3 על העברת המניות לתובע, והצהיר כי רשם את העברת המניות במרשם בעלי המניות של החברה כמפורט בטופס.
הנתבע 1 מנצל לרעה את מעמדו בחברה ומסרב לרשום את התובע כבעל מניות ממניעים אישיים, אשר אינם קשורים לטובת החברה.