ד.2.ט. ת"א 37162-07-16 תביעת ד"ר רונית פלוטניק
482. התובעת, ד"ר רונית פלוטניק (להלן: "פלוטניק" או "התובעת" בהליך זה) העמידה את תביעתה על סך של 120,000 ₪.
483. פלוטניק היא בעלת תואר דוקטור לפסיכולוגיה חינוכית והתפתחותית העוסקת בטיפול בילדים ומשפחותיהם. פלוטניק היא המחברת ובעלת זכויות היוצרים בספר "לגדול אחרת" אשר יצא לאור בגרסתו האנגלית בקונטנטו תחת השם "Growing Up Differently" (להלן: "הספר").
מערכת ההסכמים בין הצדדים:
484. מערכת היחסים בין הצדדים נמשכה לאורך למעלה מ-5 שנים וכללה שלושה הסכמים שונים:
485. ביום 6.1.2011 נחתם בין הצדדים הסכם להפצת הספר ושיווקו בשפה האנגלית (להלן: "ההסכם הראשון"). נוסחו של הסכם זה דומה להסכמים אשר נחתמו עם מרבית התובעים אחרים, והוא כולל, בין היתר את ההתחייבויות הבאות:
485.1. התחייבות קונטנטו לפעול כמיטב היכולת להפצת הספר באינטרנט ובמדיה המודפסת. בכלל זה את התחייבות קונטנטו להעמיד את הספר למכירה במשך שנתיים "כ e-book וכן כ- printed book בחנויות מקוונות מובילות בעולם. ההפצה כספר מודפס ודיגיטלי ברחבי העולם כוללת: א. המרת הקבצים הגרפיים לשיווק במדיות הדיגיטליות בחו"ל לגודל הספר המותאם להפצה בחנויות העולם. ב. כיול הקבצים בבתי הדפוס הדיגיטאליים בחו"ל SET UP ג. השכרת "שטח מדף" בחנויות הגדולות בעולם בקטלוגים הדיגיטאליים למשך שנתיים" (סעיף 23 להסכם).
485.2. התחייבות קונטנטו לשווק את הספר בירידי ספרים בינלאומיים במשך שנתיים ולהציג שם את הספר למו"לים וסוכנים מהעולם (סעיף 24 להסכם).
485.3. קונטנטו התחייבה לתרגם, לערוך את התרגום של הספר מהשפה העברית לשפה האנגלית (עריכת תרגום והגהה) וכן לעצב מחדש את הספר בשפה אליה תורגם (עיצוב פנים הספר והעטיפה) ולהדפיס עותקים לצרכי שיווק של הספר (סעיף 25 להסכם).
485.4. בנוסף התחייבה החברה להעמיד לרשות התובעת במה ברשת האינטרנט לפרסום קטעים מהספר (בעברית ובאנגלית) לצורך בניית קהילת קוראים לספר (סעיף 26 להסכם).
486. לאחר כשנתיים, ביום 8.4.2013, נכרת בין הצדדים הסכם נוסף ל"הזמנת שירותי הפצה ושיווק מתקדמים". במסגרת הסכם זה רכשה התובעת את שירות מחלקת יחסי הציבור של קונטנטו לצורך מסע יחסי ציבור ארוך לתקשורת הארצית בצפון אמריקה ובריטניה לתקופה של 3 חודשים (להלן: "ההסכם השני").
כמפורט בהסכם השני שירות זה כלל, בין היתר, בניית הודעת יחסי ציבור המופנית לעיתונאים; הפצת ההודעה לכותבים רלוונטים בתחום במדיה המודפסת, ברדיו, בטלוויזיה ובאינטרנט; וקיום שיחות עם אנשי התקשורת המתעניינים ביצירה כדי שיכתבו אודותיה ואודות המחבר.
487. שנה לאחר מכן, ביום 17.4.2014, התקשרו הצדדים בהסכם נוסף – הסכם להזמנת חבילות שיווק מתקדמות במסגרתו רכשה התובעת שירות הפקה של סרטון תדמית (להלן: "ההסכם השלישי"). במסגרת הסכם זה התחייבה קונטנטו לבצע פעולות טכניות ומקצועיות הנוגעות להפקת הסרט, ובין היתר: לספק צוות צילום והקלטה עם ניסיון בתוכניות פריים טיים בטלויזיה; לבצע הקלטה בעזרת שתי מצלמות טלוויזיה במקביל ומיני רחף באולפן/ בעמדת ראיונות; לערוך ראיון אישי בן כ – 10 דקות באמצעות מראיין מנוסה בתעשיית הטלויזיה; לספק עורך וידאו שיערוך את הראיון; להפיץ את סרטון התדמית באתר המו"ל וברשתות החברתיות.
השלב הטרום חוזי:
488. טוענת התובעת למצגי שווא שהוצגו לה בשלב הטרום חוזי באשר להצלחת הפצת הספר ברחבי העולם במדיות השונות ולרווחים כספיים כתוצאה מכך. פרט לעדותה של התובעת, לא הוצגו כל ראיות שיש בהן לתמוך בעדותה זו. כך שלא מצאתי כי ניתן לקבוע ממצאים עובדתיים באשר למצגים הנטענים על יסוד עדות יחידה זו של בעלת דין.
489. מעבר לכך, וגם אם אלך לשיטתה של התובעת כי אכן הוצגו מצגים, הרי שהתובעת התחייבה במסגרת שלושת ההסכמים כי לא תהיה לה כל טענה באשר למכירות הספר ככל שאלו לא יתאמו את ציפיותיה. בכל אחד מהסכמים השונים עליהם חתמה התובעת, נכללת הסתייגות מפורשת כי אין כל התחייבות מצד הנתבעים למכירות כלשהן:
489.1. כך, במסגרת ההסכם הראשון נכללה הצהרה מפורשת לפיה "המחבר מכיר בכך שייתכן ולא ימכרו כלל ספריו בחו"ל ולא יהיו לו כל טענה בנושא או דרישה או ציפייה מהמו"ל בנושא, שיפעל מצידו עם המחבר כמיטב יכותו גם בתחום השיווקי" (סעיף 20 להסכם הראשון).
489.2. גם במסגרת ההסכם השני הובהר במפורש כי "המחבר מכיר בכך שהמו"ל מתחייב על הפצה ושיווק אך לא על תוצאות מכירה".
489.3. כך גם במסגרת ההסכם השלישי הובהר כי "המחבר מכיר בכך שהמו"ל ייעשה כמיטב יכולתו ביחד עם המחבר לשווק את הספר. יחד עם זאת, המו"ל אינו מתחייב בפני המחבר כמה ספרים יימכרו וכמה תקבולים יתקבלו, אם בכלל. אך המו"ל יהיה בדיאלוג משותף כדי שהספר יגיע לכמה שיותר אנשים ברחבי העולם".
490. נוסחם של ההסכמים עליהם חתמה התובעת הוא ברור וממנו עולה כי גם אם הוצג לה מצג כלשהו, הרי שחלוקת הסיכונים והסיכויים היתה ברורה לתובעת מתחילת המערכת ההסכמית והובהרה לה במפורש במסגרת הסכמות הצדדים.
491. כפי שהוצג במסגרת ההוכחות, בין הצדדים נחתם הסכם נוסף, אשר לא הוצג על ידי התובעת במסגרת ראיותיה, ל"הזמנת שירותי שיווק מתקדמים- מחלקת שיווק ומכירות בעולם" (נ/19). גם בהסכם זה נכללה הבהרה מפורשת לפיה "המחבר מכיר בכך שהמו"ל מתחייב על יצירה הפצה ושיווק אך לא על תוצאות מכירה". כך שלא ניתן לקבל את טענותיה של התובעת בדבר מצגי שווא מקום בו בחרה, פעם אחר פעם להתקשר בהסכם על אף שהכירה בכך כי אין מצד הנתבעים על התחייבות למכירות כלשהן.
492. התובעת עומתה במסגרת חקירתה הנגדית עם הסתירה הקיימת בין טענתה למצגי שווא ובין לשונם הברורה של ההסכמים והשיבה כי :
"ש: אבל את חותמת על עוד הסכם ועוד הסכם, עוד הסכם ועוד הסכם.
ת: נכון, כי היכולת של נתנאל לייצר הבטחה ועוד הבטחה ועוד הבטחה ועוד בטחון ו-100 אחוז..." (עמ' 251 ש' 23 – 24).
493. אבל מענה זה אינו מספק ואינו יכול להקים עילה. אכן כפי שהתרשמתי מעדותו, סמריק הוא בעל יכולת רטורית מרשימה, שוטף בדיבורו ואיש שיווק מיומן ומנוסה. לא מן הנמנע כי אכן תיאר תמונת מצב "ורודה" ועטף את התובעת בדברי חלקות. אולם מדובר באשה אינטיליגנטית, רהוטה אף היא ובעלת דוקטורט בפסיכולוגיה. התובעת גם העידה כי היתה בעלת ניסיון בהוצאת ספר אחד לפחות, שכן הוציאה את ספרה בעברית בהוצאה אחרת. בנוסף, בהתאם לעדותה היא היתה מלווה במוציא לאור מההוצאה הקודמת ובעורכת ספרותית לשונית איתם יכולה היתה לשוחח ולהתייעץ באשר לסיכויים העומדים מולה (עמ' 256 ש' 7 – 8). ההסכמים היו בפני התובעת אשר יכולה היתה לעמת את סמריק באשר לאמור בהם אל מול ההבטחות שלכאורה הוצגו לה וככל שלא היתה מקבלת הסברים אלו, הבחירה היתה בידה שלא להתקשר בהם. אולם התובעת חתמה על כל אחד מההסכמים ברצון חופשי ובידיעה מלאה של הנאמר בהם.
494. כך שמצאתי כי לא הוצגו בפני התובעת מצגי שווא. לכל היותר נאמרו אמירות שהינן בגדר פעולות שיווק עצמי – אולי מופרז – אך לא ניתן להגדירן בתור מצגי שווא. הובהר שוב ושוב לתובעת כי אין כל התחייבות מצד הנתבעים למכירות כלשהן.
495. מכל מקום, וככל שסברה התובעת כי מדובר במצגי שווא, הרי שאלו הקנו לה את זכות הביטול. בחתימתה של התובעת על הסכמים נוספים, כשנתיים ויותר לאחר הצגת המצגים הנטענים, הביעה דעתה כי היא אינה מעוניינת בביטול ההסכם הראשון אלא בקיומו, ואף מעוניינת בהרחבת והעמקת המערכת ההסכמית.
השלב החוזי: טענות התובעת להפרות ההסכם ולמצגי שווא:
496. התובעת הוסיפה וטענה למצגי שווא בשלב החוזי וכן להפרות ההסכם המזכות לשיטתה בפיצוי כספי. מעדות התובעת וראיותיה מצאתי כי מדובר בטענות כבושות, אשר נולדו בדיעבד. התובעת העידה מפורשות כי "לוקח זמן לבן אדם להבין שעובדים עליו" (עמ' 252 ש' 2) והודתה כי עיניה נפקחו רק כתוצאה מהמפגש עם מרגלית אילון וכרמי "הסביר לנו את גודל הבלוף" (עמ' 274 ש' 4 – 5).
497. לאורך תקופת המערכת ההסכמית התובעת לא העלתה טענות אלו.
498. כך ראיות מזמן אמת מלמדות על תהליך העבודה, של התכתבות ושליחת הטקסט לתובעת לעיון ולהערות. בהתכתבות בזמן אמת התובעת מקפידה להודות לנוטלים חלק במלאכה ולא ניכרת טרוניה בדבר עיכובים נטענים או בדבר עבודה לא מספקת: התובעת מודה על עבודת התרגום "...היה תענוג" (ההתכתבות מיום 28.6.2011 נספח 2 לתצהיר הנתבעים); מודה לנציגת קונטנטו על "...עבודה מסורה וקפדנית" (התכתבות מיום 15.1.2012); מודה שוב על כי "החומר עשוי היטב, בדקתי כולל האיורים, הכל נראה טוב..."; וכותבת בזמן אמת כי "ההשקעה מורגשת ומרגשת" (התכתבות מיום 3.7.2012).
גם בשנת 2015, זמן לא מועט לאחר התחילת ההתקשרות, התובעת עדיין מודה על העבודה לנציגת קונטנטו "נפלא, אין כמוך. מודה לך על הפעילות". וביום 31.8.2015 "ושוב, אין לי אלא להודות לך על הפעילות הנהדרת שאת עושה למען הספר" (נ/ 21). כך שמהתכתבות מזמן אמת לא עולות הפרות ההסכם הנטענות או טענות בדבר מצגי שווא שהוצגו לה במהלך קיומו. התכתבויות אלו משקפות דווקא את שביעות רצון התובעת מפעולות הנתבעים.
499. גם לא מצאתי כי התובעת הוכיחה את טענותיה להפרות ההסכם על ידי הנתבעים. טוענת התובעת כי הנתבעים הפרו את חובתם לפעול כמיטב יכולתם וכי לא פעלו לשם קידום והפצת ספרה באופן הראוי. אולם פעולות הנתבעים במהלך המערכת ההסכמית כפי שהן מצטיירות מראיות הצדדים, מציגות תמונת מצב שונה מזו אשר התובעת ניסתה לצייר. מהתכתבות מזמן אמת עולה כי הנתבעים ביצעו פעולות שיווק והפצה מעבר לקבוע בהסכם הראשון. חלקן של פעולות אלו נעשו על ידי התובעים באופן עצמאי וחלקן נעשו במענה לבקשות התובעת:
500. בפברואר 2013 הספר הוצג בכנס ADHD בתל אביב והנתבעים שיתפו פעולה בנוגע להצגת הספר במכללת סמינר הקיבוצים (הודעות דוא"ל מיום 28.4.2013 נספח 3 לתצהיר הנתבעים). התובעת אומנם הלינה על כך שהנתבעים לא נענו לבקשתה לבוא עם דוכן ספרים למכירה בכנסים בהם הופיעה; אולם הודתה כי אין מדובר בהתחייבות הסכמית (עמ' 266 ש' 20 – 21). כן הודתה התובעת כי שלא כמפורט בתצהירה (סעיף 15 לתצהיר התובעת) היא זו שפנתה לנתבעים וביקשה כי ידפיסו עבורה ברושורים (עמ' 268 ש' 17 – 21).
501. בחודש מרץ 2013 הספר הופץ כספר מודפס וכספר דיגיטאלי. הספר צורף לקטלוג הבינלאומי של החברה והופץ למו"לים (התכתבות מיום 28.3.2013 נספח 3 לתצהיר הנתבעים). בחודש אפריל 2013 הספר הוצג בכנס APA (הודעה מיום 29.4.2013). בחודש מאי 2013 קיבלו הנתבעים הזמנה להפצת 25 עותקים מהספר באנגלית בצומת ספרים וסטימצקי במדור הספרים בלועזית (הודעת דוא"ל מיום 16.5.2013). התובעת לא הכחישה או חלקה על פעולות אלו.
502. מנ/21 עולה כי במהלך 2015 ביצעו הנתבעים קמפיין שבמהלכו קודם הספר באתרי אינטרנט, בלוגים וקבוצות פייסבוק ונחשף באופן ממוקד בקמפיין פייסבוק ממומן חשיפה לקהל יעד של 1000 איש. כך גם עולה מהמסמכים שצורפו כנספח 3 לתצהיר הנתבעים. כאשר עומתה התובעת בחקירה עם קמפיין זה לא הכחישה אלא טענה כי "אין לי מושג, אין לי פייסבוק" (עמ' 255 ש' 2). כך גם צורפו ביקורות שנכתבו לספרה באתרים השונים (גם במסגרת נספח 3 לתצהיר הנתבעים).
503. כך גם אין מחלוקת כי הופק לתובעת סרט תדמית אשר שודר. התובעת אף מודה כי מדובר בסרט יפה וכי "קיבלתי על זה המון תגובות וגם כתבתי לדניאל" (עמ' 260 ש' 22 – 23 (כך במקור- ר"א) וכן בעמ' 262 2 – 3). התובעת טוענת כי הנתבעים הפרו את ההסכם השלישי שכן הסרטון לא נערך בתרגום לאנגלית וכי שידור סרטון בעברית ובישראל לא היה המטרה שלשמה חתמה פלוטניק על ההסכם השלישי (סעיף 5 לסיכומי התובעת). אולם לא מצאתי כי יש בטענה זו בסיס. ראשית, לא ברורה איזו התחייבות הופרה שכן ההתחייבות הנטענת להפקת סרטון עם תרגום לאנגלית אינה מוצאת את ביטויה בהסכם השלישי וגם אותה מטרה שלשמה לכאורה חתמה התובעת חתמה על ההסכם השלישי אינה מוצאת את ביטוייה בהסכם, ולא בתכתובת כלשהי בין הצדדים.
שנית, וכפי שעולה מנ/ 21, הלינק לסרט המתורגם לאנגלית נשלח לתובעת ביום 30.4.2015. על פני הדברים התובעת קיבלה הודעה זו והגיבה לה באותו יום. בחקירתה טענה התובעת כי כנראה לא ראתה את הסרט מאז "מאיזו שהיא סיבה" (עמ' 260 ש' 2). בסיכומיה התובעת מוסיפה וטוענת לעניין זה כי קיים חשד ממשי לכך שהמסמך בנוסח שהוגש מעולם לא נשלח אל פלוטניק. אולם חשד זה לא בוסס. התכתובת נשלחה את כתובת הדוא"ל אליה נשלחו הודעות נוספות, וגם התובעת לא נשאלה על הודעה זו במסגרת חקירתה החוזרת. מכל מקום, וככל שזו אכן היתה מטרת ההתקשרות, היה מצופה מהתובעת להצביע בזמן אמת על כשלון התמורה הנטען. לא נמצא לכך כל זכר בתכתובות מזמן אמת.
504. טוענת התובעת בסיכומיה כי הנטל הוא על הנתבעים להוכיח את קיום ההסכם על ידם. אולם בכך התהפכו לתובעת היוצרות. "המוציא מחברו עליו הראייה". התובעת טוענת לאחר 5 שנות התקשרות ולאחר סיום המערכת החוזית בין הצדדים כי הנתבעים הפרו את ההסכמים, ועליה הנטל להוכחת הפרות נטענות אלו. לא מצאתי כי הרימה את הנטל להוכחת ההפרות הנטענות.
505. גם טענות התובעת למצגי שווא במהלך ההסכם ובפרט בכל הנוגע להצגת הספר כרב מכר באמזון נסתרת מהתכתבות מזמן אמת. במסגרת התכתבויות ועדכונים שנשלחו לתובעת באשר לרשימת רבי המכר באמזון הובהר:
"חשוב להדגיש- משמעות הגעת הספר לרב מכר היא איכותית בעיקרה ומסייעת לנו לקדמו בירידי הספרים. לא מדובר בהכרח בנתון כמותי מאחר והאלגוריתם של אמזון משכלל גם נתוני הקלקה בימי מבצע ללא תשלום, השאלות וגם מכירות דיגיטליות" (נספח 12 לתצהיר התובעת התכתבות מיום 3.2.2015; נ/22).
506. כאמור לעיל, בלום העיד כי הסביר לתובעים אודות משמעות הגעת הספר לרב מכר באמזון, וכך גם לתובעת. כאשר עומתה עם מסמכים אלו השיבה התובעת כי היא לא מצויה במדיום הדיגיטלי (עמ' 254 ש' 1 – 21). אולם לא ניתן לאחוז במקל משני קצותיו, שכן אם היא אינה מצויה במדיום הדיגיטלי, ואינה יכולה לספק מענה מתאים לראיות שהוצגו לה בעניין זה, כיצד היא יכולה לבסס את הטענה, המקצועית בעיקרה, בדבר מצגי שווא הנוגעים להיות הספר רב מכר באמזון או להפרות ההסכם באופן העלאתו הדיגיטלי?
507. גם טענותיה לגבי האופן בו הועלה הספר לאמזון אינן נתמכות בראיה של ממש. נספח 8 אשר צורף כראיה לאופן העלאת הספר אינו יכול לשמש כראיה לעניין זה, שכן אין מדובר בצילום מסך מזמן אמת, אלא משנת 2017 (עמ' 269 ש' 23 – 25). התובעת לא שפכה אור על ראיה זו באשר העידה על עצמה כי היא אינה מבינה בכך (עמ' 270 ש' 2 וכן בשורה 20 – 21). המומחה מטעמה לא העיד על כך, וחוות דעתו גם לא התייחסה לספרה של התובעת באופן ספיציפי.
508. באשר להפרה הנטענת באופן תמחור הספר מצאתי כי מדובר בטענות כבושות שאין לקבלן. כפי שנקבע בהסכם הראשון, תמחור הספר ייעשה באופן בלעדי על ידי החברה (סעיף 6 להסכם הראשון). הנתבעים שלחו לתובעת קישורים לספריה לאחר העלאתם לחנויות המקוונות, ומקישורים אלו עולה מחירו של הספר (התכתבות מיום 28.3.2013 נספח 3 למוצגי הנתבעים). מכל מקום, אין מחלוקת כי לכל המאוחר התובעת קיבלה דיווח באשר לתמלוגים שהתקבלו במרץ 2015 ולכל הפחות במסגרת זו היתה מודעת למחירו של הספר (נ/20). תגובת התובעת לדיווח התמלוגים מלמדת כי היא היתה מודעת למחירו של הספר ולא העלתה כל טענה באשר לכך. על כן גם טענותיה המאוחרות להפרת ההסכם בגין אופן תמחורו אינן יכולות להתקבל.
509. כך גם לא מצאתי לקבל את טענותיה של התובעת באשר להפרות הנוגעות לקבלת דו"חות התמלוגים. בלום ודגון העידו באשר לאופן התנהלות החברה בנוגע לכך. התנהלות זו נתמכת בעדות התובעת ובראיות שהוצגו לפניי:
התובעת העידה כי התקבלו אצלה דו"חות ביחס לשנים 2012 – 2015 (סעיף 67 לתצהיר התובעת) הגם שאלו התקבלו באיחור.
מהתכתבות שהוצגה לפניי במסגרת נספח 10 לתצהיר התובעת אני למדה כי אכן התקיימה פגישה חצי שנתית בשנת 2013 (נספח 10 לתצהיר התובעת); מנ/20 עולה כי נשלחו לתובעת דו"חות תמלוגים במרץ 2015, לרבות דו"חות קודמים.
גם אם נשלחו לתובעת דו"חות בזמנים החורגים מהמועדים הקבועים בהסכם הראשון, הרי שהתנהלות התובעת במסגרת תקופת ההתקשרות מעידה כי היא לא ראתה בהפרה זו כהפרה יסודית בזמן אמת. על כן טענותיה לביטול ההסכם הראשון שהועלו בשנת 2016 במסגרת מכתב הדרישה בגין הפרה נטענת זו משנים קודמות לא הועלו בזמן סביר ולא ניתן לקבלן.
510. מכל מקום, קשה לקבל את טענות התובעת להפרת ההתחייבויות בהסכם הראשון, כאשר היא מוסיפה וחותמת על הסכמים נוספים לאחר תום תקופת ההפצה המוסכמת.
511. על זאת אוסיף כי גם אם אלך לשיטתה של התובעת, כי ניתן היה לבטל את ההסכם למפרע (ולא כך הוא); הרי שלא יכולה להיות מחלוקת שחלק מהפעולות להן התחייבו הנתבעים במסגרת המערכת ההסכמית נעשו על ידם. לתובעת יש ספר וסרט תדמית מהם היא מרוצה וגאה. נעשו פעולות להפצת הספר ולשיווקו. כך שמכל מקום תביעתה להשבת מלוא הסכומים ששולמו על ידה אינה יכולה להתקבל, שכן יש לקזז מאלו את עלות הפעולות והתוצרים שנותרו בידה.
התובעת לא כימתה עלויות אלו, כך שגם מהיבט זה דין תביעתה להשבת מלוא הסכומים להידחות.
הקשיים העולים מעדותה של התובעת
512. זאת ועוד. עדותה של התובעת לא היתה עקבית וקוהרנטית ומצאתי כי היא מעלה סתירות באשר לנקודות משמעותיות:
513. כאמור התובעת הוסיפה להתקשר בהסכמים עם הנתבעים בפערים של שנים, וזאת כאשר לשיטתה, היא לא היתה שבעת רצון מפעולות הנתבעים. כאשר נשאלה על כך היא לא הציגה מענה מספק, וניכר היה בה כי היא מנסה בדיעבד לבסס את תמונת המציאות על מנת שתתאים לטענותיה המאוחרות. כך העידה התובעת כי היתה "בשוק" מהתנהלות קונטנטו עוד מאירוע השקת ספרה. אולם מדובר באירוע שאירע בשנת 2012. מדוע, על אף ה"שוק" אותו תיארה, היא הוסיפה והתקשרה בהסכמים נוספים? (עמ' 255 ש' 6 – 18). התובעת לא הציגה הסבר מספק.
514. התובעת העידה לגבי אירוע הפקת הסרט אשר היה מבחינתה "הקש ששבר את גב הגמל" (עמ' 258 ש' 18 – 25 ועמ' 259 ש' 1 – 12). אולם התובעת לא סיפקה גרסה קוהרנטית באשר לאירוע "מכונן" זה. פעם אחת העידה התובעת כי הפעם הראשונה שראתה את הסרטון שהפיקו היתה במועד הפגישה עם עורכי הדין ב – 2020. פעם אחרת העידה כי קו פרשת המים בהבנתה את התנהלותו של סמריק היה לאחר ינואר 2015, לאחר שראתה את הסרט שחולק לשני חלקים (עמ' 263 ש' 1 – 6). לאירוע מכונן זה, לשיטתה של התובעת, אין ולו ראשית ראיה בהתכתבויות בין הצדדים בזמן אמת. התובעת לא הלינה או התריעה בדבר הטלטלה שעברה לשיטתה. היפוכם של דברים, מהתכתבות מזמן אמת (נ/ 21) עולה כי התובעת מרוצה מהשירות שקיבלה. כאשר עומתה עם חוסר הקוהרנטיות שבעדותה זו אל מול התנהלותה בזמן אמת ניסתה התובעת לתרץ זאת בהעידה כי: "אני מתחילה להבין שקורה משהו לא טוב אצל נתנאל אבל העובדה שאורה ממשיכה להתאמץ מעורכת הערכה כשאני עוד לא מבינה שעובדים עליי וכל המסרים של רב מכר הם לא רב מכר, הם משהו אחר לגמרי הם הורדה חינמית של ספרים" (עמ' 264 ש' 4 – 7).
לא מצאתי הסבר זה כמשכנע. מדובר לשיטתה באירועים מכוננים במסגרת המערכת ההסכמית. כיצד ניתן להסביר כי אותו "שוק"; חוסר שביעות הרצון; והחוסרים הרבים בחומרים שסופקו לה; העולים כדי הפרות הסכמים; אינם מקבלים ביטוי בטרוניה מזמן אמת? וזאת כאשר התובעת מוסיפה ומתקשרת בהסכמים נוספים.
515. אין זאת אלא שבזמן אמת התובעת לא סברה כי הנתבעים הפרו את ההסכמים מולה. טענות אלו עלו בדיעבד, במסגרת התאגדות התובעים.
הפרת זכות היוצרים:
516. מצאתי שגם טענותיה של התובעת להפרת זכות היוצרים אינן נשענות על מסד עובדתי או משפטי ויש לדחותן.
517. טוענת התובעת כי ציון שמה של קונטנטו בכריכת ספרה מהווה הפרת זכות יוצרים. אולם בהתאם להסכם הראשון ניתנו לחברה זכויות ההפצה, המהוות זכות יוצרים, ואין בכך כל הפרה (סעיפים 1, 2, 8, 9 ו – 10 להסכם הראשון). מכל מקום, התובעת קיבלה לידיה עותקים מהספר בזמן אמת, ולא טענה דבר לעניין זה.
518. כך גם באשר לטענותיה הנוגעות להמשך הפצת הספר על ידי הנתבעים. טענות אלו נסתרות מהתכתבות בין הצדדים מיום 18.8.2015 (נספח 12 לתצהירה של התובעת) במסגרתה סיכמו הצדדים כי הספר יישאר באמזון ללא קידום פרואקטיבי ויישאר בקטלוג הבינלאומי באנגלית ובסינית.
519. למעשה רק עם משלוח מכתב הדרישה ב – 2016 ביקשה התובעת להסיר את ספריה מאתר החברה. אולם לא ניתן להתעלם מהתנהלותה של התובעת (כמו גם התנהלות יתר התובעים) בקשר לכך. יחד עם דרישה זו הניחה התובעת "אקדח" על השולחן בדמות תביעה משפטית ופיצוי כספי משמעותי. מצאתי יסוד סביר להניח כי אילו התובעת היתה פונה לנתבעים, שלא על דרך של "מלחמה כוללת של הכל בכל", דרישה זו היתה נענית על ידי הנתבעים. כך שלאור התנהלות התובעת, גם אם הנתבעים לא פעלות להורדת ספריה מאתר החברה החל ממועד משלוח מכתב הדרישה, לא מצאתי לפסוק בגין הפרה זו פיצוי כלשהו.
הסעדים:
520. כאמור לעיל, הנתבעים לא טענו בסיכומיהם כנגד הסעדים ההצהרתיים הכלולים בתביעות, ואף הסכימו להשיב את הזכויות לידי התובעים במהלך ההליך (וראו עמדתם של הנתבעים במסגרת הדיון מיום 22.4.2018 עוד בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב, עמ' 8 ש' 13- 15; וכן הסכמתם העקרונית להצעת בית המשפט מיום 7.5.2020, בעמ' 22 ש' 20; וכן בעמ' 28 ש' 28- 34). בהתאם, אני קובעת כי החל ממועד פסק דין זה, אין לנתבעים כל זכות בספר התובעת, זכות יוצרים, זכות הפצה או כל זכות אחרת וכל זכויות התובעת בספר שייכות לה בלבד. בנוסף, על הנתבעים לחדול מפרסום, שיווק והפצת הספר, ולהסיר את הספר ממכירה באתרים המקוונים בהם מוצג הספר ומאתר וקטלוג הנתבעים. בנוסף, יושב לידי התובעת כל החומר המצוי ברשותם של הנתבעים הקשור לספר, לרבות מדיה מגנטית.
521. באשר לסעדים הכספיים הנתבעים, כאמור, לא מצאתי כי הנתבעים הפרו את התחייבויותיהם ההסכמיות או את זכויות היוצרים של התובעת ועל כן דין התביעה להידחות תוך פסיקת הוצאות מתאימות.
ד.2.י. ת"א 37177-07-16 תביעת יגאל פנחס
522. התובע, יגאל פנחס (להלן: "פנחס" או "התובע") העמיד את תביעתו על סך של 50,000 ₪.
523. פנחס הוא המחבר ובעל זכויות היוצרים בספר "המדריך השלם לפעילות בחדר הכושר" אשר יצא לאור בשפה העברית בשנת 2004. הספר בגרסתו האנגלית "The complete Holistic Guide to Working out in the Gym" יצא לאור בשנת 2007 (להלן: "הספר").
524. ביום 2.3.2011 נכרת בין הצדדים הסכם להפצת הספר (להלן: "ההסכם") במסגרתו התחייבה קונטנטו להפיץ את הספר באמצעות האינטרנט, וכן להפיץ ולשווק את זכויות התרגום מאנגלית במדיה המודפסת במסגרת קטלוג החברה.
השלב הטרום חוזי:
525. טענותיו של התובע באשר למצגי השווא שהוצגו לפניו קודם לחתימת ההסכם דומות לטענות יתר התובעים.
526. עם זאת בעדותו ניכר היה כי לא מצגי השווא הנטענים בדבר הוותק של הנתבעים או נסיונם (להם הובאו כתימוכין נספחים 102 – 103 לכרך נספחיהם הכלליים של התובעים) הם אלו שהביאוהו לחתום על ההסכם. כפי שהעיד פנחס, הוא התרשם מסמריק האדם ומכוונותיו כי ישווק ויקדם את הספר (עמ' 281 ש' 19 – 21) כן העיד כי ידע "שהוא מפורסם בגלל זה פניתי אליו" (עמ' 283 ש' 5). כך שלא הוצגו בפני התובע מצגי שווא ומכל מקום מצגים נטענים אלו אינם סיבת ההתקשרות בהסכם.
527. התובע העיד כי המטרה העיקרית שלו בהתקשרות היתה מכירות בפועל (סעיף 16 לתצהיר התובע). כך גם שב והצהיר בחקירתו הנגדית כאשר נשאל מה התחייבו כלפיו ומה לא נעשה: "אני ברשותך הולך למבחן התוצאות" (עמ' 293 ש' 23 – 24). אולם אם זו היתה המטרה, וזה היה המבחן בו היה על הצדדים לעמוד, הדברים אינם עולים בקנה אחד עם נוסחו של סעיף 20 להסכם הקובע במפורש כי הוא מכיר בכך ש"ייתכן ולא יימכרו כלל ספרים בחו"ל ולא יהיו לו כל טענה בנושא או דרישה או ציפייה מהמו"ל, שיפעל כמיטב יכולתו גם בתחום השיווקי".
528. כך שלשונו המפורשת של ההסכם שומטת את הקרקע תחת טענותיו של התובע כי מצגים באשר למכירות הם אשר הובילו אותו להתקשר בהסכם. בהקשר זה, הוכח כי אין מדובר בצד שאינו יודע לעמוד על דעתו. לתובע ניסיון קודם עם הוצאות אחרות, הן בארץ והן מחוצה לה. התובע גם ידע לעמוד על דעתו במסגרת המשא ומתן, להוריד את סכום התמורה המבוקש בכמחצית ואף לשנות את יחס התמלוגים הקבוע בהסכמים אחרים לטובתו (עמ' 289 ש' 33 – 35). התובע העיד כי לא ייחס חשיבות לדברים הכתובים: "אני גם היום, כשאני קורה (צ"ל – קורא, ר"א) סעיף כזה שלא יימכר כלום, זה נראה בעיני, נראה לי כמו ה-ט.ל.ח הזה שאומרים ' טעות לעולם חוזרת' כאילו יכול לקרות אסון טבע, בסדר, זה נראה לי משהו לגיטימי, כאילו אתה משאיר את זה כסטנדרט..." (עמ' 294 ש' 24 – 26). אולם לא ניתן לקבל טענה זו. ההסכם מגבש ומאזן בתוכו את הסיכונים והסיכויים הקיימים לצדדים. התובע עצמו העיד כי נושא המכירות הוא בליבת ההתקשרות, על כן הטענה כי אין ליתן משקל לתנייה הקובעת היפוכו של דבר אינה יכולה להתקבל ויש בה כדי להעיד כי התובע היה מודע בזמן אמת לסיכון הקיים, אך קיווה כי זה לא התממש. משהתממש הסיכון, על התובע לקבל זאת על עצמו.
529. כפי שהעיד התובע בעצמו, ניכר שעילת התביעה הינה: "כגודל הציפייה, גודל האכזבה..." (עמ' 281 ש' 5). אין מחלוקת כי התובע התאכזב ממכירות ספרו, אולם אכזבה זו עדיין אינה מקימה בסיס לקיומם של מצגי שווא, מקום בו לשון ההסכם מפורשת וברורה.
השלב החוזי: טענות להפרות ההסכם, לחוסר תום לב בקיומו ולמצגי שווא:
530. במסגרת ההסכם התחייבו הנתבעים לפעול כמיטב היכולת להפצת הספר באינטרנט ובמדיה המודפסת ובכלל זה להעמיד את הספר למכירה במשך שנתיים: "כ e-book וכן כ- printed book בחנויות מקוונות מובילות בעולם. ההפצה כספר מודפס ודיגיטלי ברחבי העולם כוללת: א. המרת הקבצים הגרפיים לשיווק במדיות הדיגיטליות בחו"ל לגודל הספר המותאם להפצה בחנויות העולם. ב. כיול הקבצים בבתי הדפוס הדיגיטאליים בחו"ל SET UP ג. השכרת "שטח מדף" בחנויות הגדולות בעולם בקטלוגים הדיגיטאליים למשך שנתיים" (סעיף 22 להסכם).
531. בנוסף התחייבה החברה לשווק את הספר בירידי ספרים בינלאומיים במשך שנתיים ולהציג שם את הספר למו"לים וסוכנים מהעולם (סעיף 23 להסכם).
532. עוד התחייבה החברה להעמיד לרשות התובע במה ברשת האינטרנט לפרסום קטעים מהספר (בעברית ובאנגלית) לצורך בניית קהילת קוראים לספר (סעיף 24 להסכם).
533. כפי שעולה מראיות הצדדים, הספר אכן הופץ בחנויות המקוונות כספר דיגיטלי וכספר מודפס לפי דרישה (נספח 2 לתצהיר הנתבעים, הודעת דוא"ל מיום 24.5.2012). התובע בזמן אמת הביע את שביעות רצונו מנראותו של הספר ומתהליך ההפקה (נספח 2 לתצהיר הנתבעים, התכתבות מיום 3.1.2011). בנוסף הספר הוצג ביריד בלונדון (תכתובת מיום 24.5.2012), ובהמשך ליריד הוא הוצג למו"לים וסוכנים מהעולם, כדוגמת human kinetics בסניף האמריקאי, האנגלי והסיני (נספח 2 לתצהיר הנתבעים, התכתבות מיום 8.5.2012). הדברים דווחו לתובע בזמן אמת.
534. אומנם בלום הודה כי ממשלוח 2,000 המיילים לקבוצות ספורט שונות לא יצא דבר (נספח 2 לתצהיר הנתבעים התכתבות מיום 18.4.2012; עמ' 738 ש' 10); אולם פעילות זו, כעולה מההתכתבות היתה מעבר להתחייבויות ההסכמיות.
535. באשר לאופן העלאת הספר לאמזון, טענות אלו, הדורשות תמיכה בעדות מומחה לא הוכחו. ראשית, צילומי המסך אשר צורפו לתמיכה בטענות התובע הינם צילומי מסך משנים 2016 – 2017, ובהתאם אינם יכולים להוות ראיה להוכחת טענות התובע הנוגעות לשנים בהם הועלה ספרו – שנת 2011 ושנת 2012. גם חוות דעתו של כרמי, אשר מתייחסת לשנים מאוחרות לשנים בהם הועלה ספרו של התובע, אינה יכולה לתמוך בטענות אלו. על כך אוסיף כי התובע העיד כי אינו מכיר את כרמי וזה לא מסר את חוות דעתו בהתייחס באופן פרטני לספרו של התובע או לאופן בו ניתן היה להעלות אותו בשנים הרלוונטיות.
536. גם במסגרת חקירתו הנגדית, כאשר התבקש להצביע על התחייבויות החברה המנויות בהסכם אשר לא בוצעו, הודה כי קיבל חלק מהדברים, אבל "היה אפשר לעשות הרבה יותר" (עמ' 309 ש' 19 – 28).
537. את עיקר תרעומתו מיקד פנחס בתחילה בכך שספרו הורד בחינם, וזאת על אף שכרמי עצמו העיד כי מדובר בשיטת שיווק מקובלת באתרים המקוונים (עמ' 307 – 309). לאחר מכן העיד כי תלונתו היא על אי מכירת הדי.וי.די יחד עם הספר (עמ' 310 ש' 31 – 34). מעבר לכך שטענה זו לא מצאה ביטוי בתצהירו של התובע, ובהתאם מהווה הרחבת חזית, היא גם נסתרת מתכתובת מזמן אמת. ביום 6.3.2011 נדון הנושא במסגרת התכתבות בין הצדדים בה נאמר לתובע כי הספר יוצג יחד עם הדי.וי.די בירידים השונים; עוד נאמר לו כי במסלול ההדפסה הישירה הוא יודפס ללא הדי.וי.די. וכל מי שירצה לקנות אותו יוכל לרכוש אותו מהנתבעים. כך שעובדה זו היתה ידועה לתובע, אולם בזמן אמת הוא לא טען כי מדובר בהפרה המקנה לו זכות לבטל את ההסכם.
538. גם באשר לתמחור הספר לא מצאתי את טענות התובע כמבוססות. כפי שעולה מהתכתובת מזמן אמת התובע קיבל עדכון באשר למחירו של הספר בגרסתו הקשיחה (התכתבות מיום 29.6.2011, נספח 5 לתצהיר התובע). בנוסף נשלחו לתובע קישורים לספרו בחנויות המקוונות עם העלאת הספרים. כך שהתובע היה מודע למחיר הספר ולא טען דבר לעניין זה במהלך תקופת ההסכם.
539. באשר למשלוח דו"חות התמלוגים, בלום ודגון העידו באשר לאופן התנהלות החברה בנוגע לכך. מההתכתבות מיום 11.4.2013 עולה כי נמסר לתובע כי דו"ח המכירות באשר לשנת 2013 יועבר אליו לאחר יריד הספרים בלונדון (נספח 7 לתצהיר התובע). באשר לדו"חות הקודמים לשנה זו, אין עדות כי אלו נשלחו במועד, ועל כן גרסת התובע לפיה לא נשלחו לו דו"חות לשנים אלו לא נסתרה.
540. עם זאת, התנהלות התובע מעידה כי לא ראה בהפרה זו כהפרה יסודית או אף הפרה שאינה יסודית בזמן אמת. התובע אף בחר להוסיף להתקשר בהסכם נוסף לתרגום ספר נוסף לצרפתית. על אף האיחורים בקבלת הדו"חות התובע, פניית התובע לנתבעים נעשתה רק עם משלוח מכתב הדרישה. אולם פנייה בשנת 2016 בגין הפרה של משלוח דו"חות בשנת 2012 וקודם לכך אינה יכולה להיחשב כפנייה בזמן סביר ועל כן לא עומדת לתובע זכות ביטול ההסכם למפרע בגין הפרה זו.
541. באשר לספר הנוסף, אכן מההתכתבויות שצירף התובע עולה כי נציגי הנתבעים התנהלו בחוסר מקצועיות, באופן שחייב את התובע לפנות לגורם אחר על מנת שיתרגם את ספרו. יחד עם זאת, טענותיו להפסדים נוספים בגין העיכוב לא נתמכו בכל ראיה או עדות שהיא. כך גם לא הובאו כל ראיות באשר לעלות הנוספת בה נדרש לשאת בגין העיכוב בתרגום. מכל מקום, גם לאחר אירוע זה, התובע לא פנה בדרישה באשר להסכם הראשון.
542. גם באשר לטענותיו של פנחס ברור כי הן באו לאוויר העולם כתוצאה מאכזבתו ממכירות ספרו ולאחר הפגישה עם אילון ועם כרמי והיסחפותו אחר הלך רוח הקבוצה ומקהלת טענותיה. לתובע היו ציפיות ותקוות לאורך הזמן כי בהמשך יגיעו תוצאות המכירה המקוות (עמ' 265 ש' 31 – 36 ועמ' 296 ש' 1 – 9). הנתבעים לא סיפקו את התקווה המיוחלת והכנסות התובע ממכירות הספר היו דלילות עד לא קיימות. אולם אכזבה מתוצאות אינה מהווה עילה עליה ניתן לתלות את תביעת התובע לפיצויים.
הפרת זכויות היוצרים:
543. גם לא מצאתי ממש בטענות התובע להפרת זכות היוצרים שלו. כפי שהוסכם על ידי הצדדים "עם חתימת ההסכם עוברות לחברה כל זכויות ההפצה של הספר באמצעות האינטרנט בשפות לועזיות" (סעיף 1 להסכם), כך גם הוסכם במסגרת סעיף 8 להסכם. טענת התובע כי ההסכם הוגבל לתקופה של שנתיים אינה נתמכת מלשון ההסכם, אשר לא הגבילה בזמן את תקופת הזמן בו מועברות זכויות ההפצה. ההתחייבויות המנויות בסעיפים 22 ו – 23 להסכם הן אלו שהוגבלו לתקופה של שנתיים, אולם ברור כי יתר הוראות ההסכם, לרבות ההתחייבות למתן דו"ח מפורט על נתוני ההפצה והעברת התמלוגים ממשיכות לחול כל עוד ההסכם בתוקף ולא בוטל על ידי הצדדים.
544. הפעם הראשונה בה פנה פנחס על מנת להתריע בדבר ההפרות הנטענות ועל הפסקת ההתקשרות היתה במסגרת מכתב הדרישה. כך שלכל הפחות עד מועד זה ההסכם לא בוטל ובהתאם לא היתה הפרת זכות יוצרים של הנתבעים בהמשך הפצת הספר. כפי שצויין באשר ליתר התובעים, מכתב הדרישה לא עסק רק בהודעה על סיום ההתקשרות ודרישה להפסקת הפצת הספר; אלא המטיר "שק" טענות בדבר הפרות ההסכם על הנתבעים, כמו גם דרישה לפיצוי כספי משמעותי. על כן עמידת הנתבעים כנגד דרישות וטענות אלו אינה יכולה להיחשב כהפרת זכות היוצרים של התובע.