41. בענייננו, מסמך האישור שנחתם לאחר דין ודברים בין הצדדים משקף על פי לשונו הברורה, הסכמה ואישור של החברה ואיל לקיומה של ההלוואה ולאי פירעונה נכון למועד חתימת המסמך, ובהתאם, מסמך זה לכשעצמו, די בו כדי לבסס את תביעתו של משה להשבת ההלוואה אף ללא מסמכים נוספים שיוכיחו את מתן ההלוואה בפועל, ועל הנתבעים הטוענים כנגד האמור במסמך האישור, חל נטל הבאת הראיות לבסס את טענותיהם וככל שלא יעשו כן, יתן בית המשפט תוקף משפטי מלא ללשונו הברורה של מסמך האישור.
42. לקביעה זו חשיבות גם ביחס למשקל שיש לתת לטענות הנתבעים לפיהן, לא עלה בידי משה להוכיח באמצעות המסמכים שצורפו לתצהירו ועדותו, את מתן ההלוואה בפועל. כפי שאפרט בהמשך, כנגד כל טענות הנתבעים, עומד מסמך האישור עצמו המשקף על פי לשונו הסכמה ברורה והודאה של הנתבעים בכך שבמערכת היחסים העסקית שבינם ובין משה, מוסכם ומקובל עליהם כי רואים את החברה כמי שקיבלה הלוואה בסך של 2 מליון דולר וטרם פרעה אותה.
טענות איל – טענות בעל פה כנגד מסמך בכתב
43. טעם נוסף לדיותו של מסמך האישור כבסיס להוכחת תביעת משה, ונטל הראיה המוטל על איל לסתור את תוקפו של המסמך, ניתן למצוא בהסתמך על סעיף 80 לחוק הפרוצדורה האזרחית העות'מני, ובהקשר זה נאמר ב"ענין מנצור" כי "על ההנחה המהותית הנ"ל (שלפיה הסכם בכתב ממצה ומסכם את הסכמות הצדדים עד למועד עריכת ההסכם ש.מ.), מבוססת גם הוראת סעיף 80 סיפא לחוק הפרוצדורה האזרחית העות'מני, שלפיה טענה ותביעה נגד מסמך בכתב, בנוגע להתחייבויות שעל פי הרגיל והנהוג הם נעשים במסמך בכתב – "צריך להוכיח במסמך בכתב או ע"י הודאתו או פנקסו של הנתבע". בגדרי המונח: "טענה כנגד מסמך" באות הן טענה שהמסמך איננו נכון, או איננו מלא, והן: "טענה על מה שנאמר לפני או בזמן עריכת המסמך", שהרי שתיהן "באות לסתור או להשלים את תוכן המסמך עצמו"..."(שם)(דגש שלי ש.מ.).
44. בהקשר זה אציין כי אינני מקבל את טענת ב"כ הנתבעים לפיה טענותיהם אינן טענות בעל פה כנגד מסמך בכתב (מסמך האישור), אלא טענות כנגד התביעה.(סעיף 133 לסיכומים). כאמור בפסק הדין לעיל, כל טענה בעל פה לפיה המסמך בכתב אינו נכון נכללת בסעיף 80 הנ"ל ובהתאם כאשר במסמך האישור מצוין כי ניתנה הלוואה והנתבעים טוענים באמצעות עדות בעל פה של איל, כי הדבר אינו נכון ולא ניתנה הלוואה, אזי מדובר במובהק בעדות בעל פה כנגד מסמך בכתב שלפי סעיף 80 לעיל, אין לקבל אותה, משלא הוצגה על ידי איל בצד עדותו בעל פה, כל ראיה או אינדקציה בכתב לביסוס הטענה לפיה תוכנו של המסמך והמטרה שלשמה הוא נועד שונים מהאמור במפורש במסמך. עם זאת, במקרה שלפנינו, אין מקום להחלה דווקנית של הוראות סעיף 80 הנ"ל בדרך של פסילה גורפת של כל הטענות בעל פה שהעלה איל כנגד מסמך האישור זאת בהעדר התנגדות של משה לעדויות איל בעל פה כנגד מסמך האישור, ובהתאם להלכה לפיה: "אם נמנע בעל דין מלהתנגד לעדות בעל פה, נעשתה העדות כשרה להוכחת העסקה, ושוב אין בידו להסתייע בהלכת סעיף 80 הנ"ל" [ראו ע"א 207/86 מגן נ' י.בכר ואח' פ"ד מב(4) 63, 71, ע"א 1570/92 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' ציגלר פ"ד מט(1) 369, 389 (1995) ו-רע"א 2157/07 מנחם אדאטו נ' אמיל רנתיסי (2.8.2007) בפסקה ח(2) לפסק הדין]. איל העלה את גרסתו דנן כבר בכתב ההגנה ולאחר מכן בתצהיר העדות הראשית מטעמו ואף נחקר על גרסתו זו בחקירה נגדית ומשמשה לא התנגד להעלאת הגרסה בעל פה אני נדרש לבחון את גרסת איל ככל עדות קבילה אחרת;