45. מאידך, להיותה של עדות איל עדות בעל פה כנגד מסמך בכתב, משמעות ראייתית מבחינת נטל הבאת הראיות ובענין זה אצטרף בכל הכבוד לדבריו של השופט גרוסקופף בע"א (מרכז) 25450-12-10 יוסי פנחס נ' נירסול בע"מ (25.7.11), פסקה 19 "... למסמך הכתוב יש משקל ראייתי גם מחוץ לגדרן של הדוקטרינות הללו. משקלו הראייתי מתבטא בכך שהוא מעביר את נטל הבאת הראיות למי שטוען כי אומד דעתם הסובייקטיבי של הצדדים שונה מזה שעולה מלשונו הפשוטה של המסמך הכתוב..."(דגש שלי ש.מ.), (וראו גם ת"א (מרכז) 5736-08-07 עצמה – קופת תגמולים לעצמאיים ליד בנק לאומי לישראל בע"מ נ' בנאי (13.4.2008), אליו הפנו ב"כ משה בסיכומיהם).
46. בהקשר זה אפנה גם לדבריו של כב' השופט סולברג, אשר דן בפרשנותו של הסכם ערבות וקבע כי " הסכם הערבות הוא קצר, לשונו ברורה, חד משמעית..... חזקה על לשון כזו, שהיא משקפת את אומד דעתם של הצדדים. במישור הראייתי כידוע, לא בנקל ניתן לטעון בעל פה כנגד מסמך בכתב, חזקה על המשיב כי הסכים לתוכנה של הערבות..."(ע"א 3894/11 דלק- חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' בן שלום (6.6.13), פסקאות 21-22, וכן ראו ע"א 7806/22 שלמה רנצלר נ' נורה יזמות כרמל ניהול פרויקטים ונדל"ן בע"מ (6.1.22), פסקה 40 ).
47. דברים אלו יפים ונכונים ביחס למסמך האישור שהינו מסמך קצר, ברור וחד משמעי, ובהתאם לא על נקלה ניתן לקבל טענות בעל פה ללא כל ראיה תומכת, הבאות לקעקע את תוכנו המפורש והברור של מסמך האישור המשקף הסכמה חוזית בין משה והנתבעים.
מסמך האישור על פי איל – "מסמך למראית עין"
48. נימוק נוסף להעברת נטל הבאת הראיות לנתבעים על בסיס מסמך האישור בלבד נעוץ לעמדתי במהותה של טענת הנתבעים שלפיה האמור מפורשות במסמך האישור, אינו משקף את המציאות.
49. טענה זו משמעותה המשפטית היא שמסמך האישור הינו למעשה "מסמך למראית עין". וכך בעוד שהמסמך מאשר כי ניתנה הלוואה, לטענת הנתבעים, בפועל, לא ניתנה הלוואה כלשהי, ומאחורי האמור במסמך האישור "מסתתרת" התחייבות שונה לחלוטין של החברה ואיל כלפי משה לדאוג לרישום זכויות על שמו בנכסים אחרים, שרק אם לא תתמלא משה יהיה רשאי לדרוש מהחברה (או מאיל לטענת משה) את הסך של 2 מליון דולר.
50. בהיקש מדיני החוזים החלים כאמור מכח סעיף 61(ב) לחוק החוזים, אפנה לקביעת הפסיקה לפיה: "הנטל להוכיח, כי החוזה נעשה למראית עין בלבד רובץ על שכמו של הטוען לכך.... מאחר שהטענה כי מדובר בחוזה למראית עין עשויה לייחס מרמה או מצג כוזב לאדם שהטענה מופנית כלפיו, נדרשת רמת הוכחה מוגברת, והצגת ראיות משכנעות לשם ביסוס הטענה" (ע"א 810/17 גיל באשה נ' סמי גרדג'י (31.10.18 ) פסקה 37 .). כך במקרה שלפנינו מוטל על הנתבעים הנטל להוכיח הסכמה בין הצדדים בנוגע למסמך האישור השונה לחלוטין מהאמור בפועל באותו מסמך, ונטל זה יש בו בכל מקרה כדי להעביר אל הנתבעים את נטל הבאת הראיות לביסוס טענותיהם כנגד האמור במסמך האישור, אף מבלי שמשה נדרש להציג ראיות להוכחת העמדת ההלוואה בפועל.