האם הגשת ראיות על ידי משה להעברות כספים משנה את המסקנה בדבר דיות מסמך האישור
51. בשלב זה עלי לדון בשאלה האם הראיות שהוגשו על ידי משה ביחס להעברות הכספים שבוצעו מהחשבון בשוויץ לחשבונות שונים בניו יורק, משנה את המסקנה לעיל, ומטילה על משה את נטל הוכחת העמדת ההלוואה בפועל, כיסוד אינהרנטי בהוכחת תביעתו, באופן שאם משה כשל בכך תידחה תביעתו. בענין זה טוענים ב"כ הנתבעים כי מכתב האישור מהווה "ראיה בכתב" למתן ההלוואה והוא אינו נהנה ממעמד מיוחד, ומסקנה זו מקבלת משנה תוקף משבחר משה לצרף לראיותיו מסמכים המפרטים העברות כספים מהחשבון בשוויץ, ובכך כאמור וויתר על ייחודיותו של מסמך האישור.
52. אינני מקבל טענה זו של הנתבעים. כפי שיפורט בפרק בו אדון בהעברות הכספים, בשתי החלטות שניתנו על ידי בהליכי הביניים שהתקיימו בתיק, הובהר ונקבע כי גרסת משה היא שאין הוא יכול להוכיח את מתן ההלוואה בפועל, והוא אינו יכול להצביע על העברות כספים ספציפיות שלגביהן הוא יכול לטעון כי הן מהוות חלק מההלוואה, ואף קבעתי כי משה אינו רשאי לסטות מגירסה זו. עם זאת לא שללתי את טענת ב"כ משה שלפיה מטרת הבאת הראיות המתייחסות להעברות כספים שבוצעו מהחשבון בשוויץ הייתה להתמודד עם טענות הנתבעים שלפיהן מסמך האישור הוא מסמך פיקטיבי, וכי בפועל לא הועמדה לחברה הלוואה כלשהי ממשה. בהיבט זה מהוות הראיות מעין "ראיות הזמה" כנגד טענות ההגנה ובהתאם כבר בהחלטתי מיום 20.10.20 הבעתי בפני ב"כ הנתבעים עמדה משפטית לכאורית שלפיה משה יהיה רשאי לטעון בסיכומים כי בהעדר הסבר נגדי מתקבל על הדעת של איל להעברות הכספים, המסקנה המסתברת היא כי אותן העברות מהוות חלק מההלוואה המצוינת במסמך האישור, ולאחר שהבעתי עמדה זו, חזר בו ב"כ הנתבעים מבקשתו להורות על מחיקת כל הסעיפים בתצהירו של משה והוצאת כל הראיות המצביעות על העברות הכספים שבוצעו מהחשבון בשוויץ.
53. נקודת מוצא ראייתית זו לא השתנתה והיא חלה גם כיום בעת שכל חומר הראיות מונח בפני. בהתאם ורק לשם הדוגמא, כאשר מונחות לפני ראיות להעברות כספים שבוצעו מהחשבון בשוויץ בחודשים ינואר – יולי 2000 בסכום מצטבר של 668,122 דולר, לחשבון של חברת הולדינגס, שאין חולק על כך שהיא החברה שרכשה ביום 27.3.2000 את הנכס בהארלם, ושהייתה אז בבעלות משותפת של איל ועו"ד אמיר נחמד, משה אינו נדרש להוכיח כי בפועל סכומים אלו אכן היוו חלק מההלוואה וכי הם שימשו בפועל לרכישת הנכס בהארלם.