59. לאור קביעותי בשאלת נטלי השכנוע והראיה, אעבור לדון בראיות שהובאו על ידי הצדדים, אך בטרם אעשה כן, ובשים לב לכך שחלק מהותי מגירסאות שני הצדדים מבוסס על עדותם היחידה של משה ואיל שהינם בעלי דין אתייחס בקצרה לשאלת הערכת מהימנות העדויות.
הערכת מהימנות עדים – כללי
60. לעניין הערכת מהימנות עדויותיהם של משה ואיל, העדויות היחידות שנשמעו בפני, אפנה לכלל שלפיו לצורך הערכת מהימנות עדים על בית המשפט לשלב בין "בחינה פנימית" ו "בחינה חיצונית" של העדות הנשמעת בפניו. [י קדמי "על הראיות" חלק רביעי עמ' 1833 (תש"ע-2009)]. בשלב ה"בחינה הפנימית" יבחן בית המשפט את העדות על פי התרשמותו הבלתי אמצעית, מהעדות כפי שנשמעה בפניו, ובכלל זה יבחן בית המשפט את התנהגות העדים, תגובותיהם במהלך העדות ו"סימני האמת" אשר עלו מעדותם, וכן יבחן את הגיונה הפנימי של העדות ביחס לנסיון החיים ו"שכל ישר", ואת התאמת כל חלקי העדות זה לזה, וזאת בהתעלם מעדויות ו/או ראיות נגדיות העומדות כנגד העדות. בשלב ה"בחינה החיצונית" יעמת בית המשפט את העדות אל מול עדויות וראיות נגדיות וכדברי בית המשפט בע"א 1516/99 לוי נ' חיג'אזי פ"ד נה (4) 730, 748 (2001) "הבחינה הפנימית" של העדויות ניזונה מהתרשמות מהעדים ומסימני האמת המתגלים במהלך עדותם. "הבחינה החיצונית", נעשית באמצעות העמדת העדויות מול מערך הנתונים האוביקטיבי, וזה תהליך ניתוח הגיוני, הניזון משכל ישר ונסיון חיים."
61. בהמשך אבחן באופן פרטני את עדויות משה ואיל בסוגיות שונות בהתאם לכללים שנקבעו בפסיקה לעיל, אך אקדים ואדגיש כי חלקים מהותיים בגרסתם העובדתית של שני הצדדים, התבססו אך ורק על עדותם של משה או איל ללא מסמכים תומכים כלשהם, ועדויות אלו הינן בגדר עדות יחידה של בעל דין שאינה נתמכת בראיה חיצונית כלשהי אשר בהתאם לסע' 54(2) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן-"פקודת הראיות") חלה ביחס אליהן חובת הנמקה על בית המשפט באם הוא מבקש להכריע אך ורק על פי עדות זו ובעניין זה אפנה לע"א 765/18 שמואל חיון נ' אלעד חיון (1.5.19), פסקה 33, שם נקבע כי "קביעת ממצאים בהתדיינות אזרחית על סמך עדותו היחידה של בעל דין ככלל איננה אפשרית. עדות כאמור טעונה סיוע ממקור חיצוני. באין סיוע כאמור, יכול בית המשפט לקבוע ממצאים על סמך עדותו היחידה של בעל דין רק אם יש בידו נימוקים משכנעים התומכים באמינותה, ונימוקים אלה חייב בית המשפט לפרט בפסק דינו...". אפנה גם לדרישה בפסיקה למידת זהירות מוגברת בהכרעה על סמך עדות שכזו בהעדר סיוע [רע"א 3567/13 ע-מ-ס-ת ניהול השקעות בע"מ נ' עטרה סחר רכב בע"מ (11.07.2013, פסקה ח'].
62. במקרה שלפנינו, לא מצאתי ככלל הנמקה לקביעת ממצא עובדתי מהותי התומך בגרסת משה או איל אך ורק בהתבסס על עדותם אותה מצאתי כמהימנה באופן מוגבל ביותר.