73. בשונה ממשה, איל איננו סובל ממגבלות גיל כלשהן ולא ניתן היה להצביע על קשיים אובייקטיבים של איל במתן עדותו ובכל זאת איל התקשה מאד במתן הסברים לעיקרי גרסתו, ומספר רב של פעמים ניתנו על ידו תשובות מתחמקות שהותירו אצלי רושם שלילי באשר למהימנותו.
74. כך ורק לשם הדוגמה אפנה למספר הרב של שאלות שנדרש ב"כ משה לשאול את איל על מנת לקבל תשובה לשאלה הפשוטה האם איל הוא שהחליט מי יחתום על מסמך האישור (עמ' 72 לפר' שורה 16 ואילך) או הקושי הגדול לקבל תשובה ממשית לשאלה האם כאשר קיבל איל את פניותיו של עו"ד קראוס בשנת 2014 הוא הבין שמשה דורש החזר של 2 מליון דולר ביחס לנכס בהארלם (עמ' 79 לפר' ש' 7 ואילך)
75. עוד אציין בתמצית, ואחזור לכך בהמשך, את הפער הבלתי ניתן לגישור לעמדתי בין טענתו של איל מחד שלפיה הוא היה בעלים בחשבון בשוויץ והיה זכאי בכל מקרה למחצית הכספים בחשבון לבין טענתו שהועלתה בחקירתו הנגדית שלפיה הוא לא היה רשאי לעשות העברות כספים מהחשבון וכי משה הוא שעשה את כל ההעברות (עמ' 106 לפר' ש'17-18), או התמיהה הרבה שהעלתה גרסתו של איל לפיה מחד משה אילץ אותו לחתום על מסמך האישור וכי במהלך כל הישיבה בה נחתם מסמך האישור איל רק ישב ובכה!!(עמ' 88 לפר' ש' 30-39) אך בו זמנית לאיל היה מספיק כח לסרב לחתום על התחייבות אישית והוא עמד על כך שחברה היא שתחתום על מסמך האישור ולא הוא באופן אישי, וכן סתירות ופרכות נוספות שהצטברות כולן מבססות כאמור את מסקנתי לפיה לא ניתן לבסס גם בעניינו של איל ממצא עובדתי לטובתו בהתבסס על עדותו היחידה.
ראיות משה- מסמך האישור
76. כאמור לעיל, תביעת משה נשענת בראש ובראשונה על מסמך האישור שנוסחו הובא בשלמות לעיל, ואין צורך להכביר במילים על כך שלשונו של המסמך ברורה ופשוטה ואינה נדרשת לפרשנות כלשהי ועל פיה החברה מאשרת קיומו של חוב סך של 2 מליון דולר למשה בגין הלוואה שהועמדה על ידו לחברה ואשר טרם נפרעה.
77. זאת ועוד, כפי שנקבע לא אחת, "הלוואות לפירעון ניתנו" (ראו לדוגמא ע"א 1339/12 בנק מזרחי טפחות נ' אי.סי.אם יצרני מיזוג אוויר בע"מ (בפירוק) 27.4.14 (פסקה ג' לפסק דינו של השופט רובינשטיין), דהיינו מסמך האישור כולל בתוכו מיניה וביה גם התחייבות של החברה להשבת ההלוואה.
78. בהעדר טענה כלשהי של איל לפיה ההלוואה נפרעה לאחר מועד חתימת מסמך האישור (איל כאמור טוען כי אין הלוואה בפועל),הרי שהוכח גם כי דרישת משה להשבת ההלוואה בשנת 2014 הייתה מבוססת, ומאחר ואין חולק כי הנתבעים סירבו להשיב את ההלוואה, הוכחה לכאורה עילת התביעה (בכפוף לשאלת ההתיישנות והיריבות האישית עם איל בהן נדון בהמשך).