79. בהקשר זה וכפי שנקבע לא אחת בפסיקה "לשון ההסכם היא נקודת המוצא לכל הליך פרשני, וככל שלשונו מצביעה באופן בהיר על אומד דעת הצדדים בעת כריתתו, שמורה לה הבכורה בהליך הפרשני.... כמו כן, קיימת חזקה הניתנת לסתירה לפיה פרשנות החוזה היא זו התואמת את המשמעות הפשוטה, הרגילה והטבעית של הכתוב על רקע הקשרו הכללי..." (ע"א 6652/19 אקספו ניהול בע"מ נ' שהם שמיר השקעות ופיננסים בע"מ (נבו 12.06.2022) פסקה 23 לפסק דינו של כב' השופט מינץ).(להלן- "ענין אקספו")). וכן "..אכן, הלשון תוחמת את גבולות הפרשנות של הטקסט החוזי וחזקה היא כי פרשנות החוזה תואמת את המשמעות הפשוטה והטבעית של הכתוב בו בראי של הקשרו הכללי.."(דנ"א 8100/19 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ (19.4.20 ) פסקה 17 ).
80. כך בענייננו, לשונו הברורה של מסמך האישור לא רק מעידה על מתן ההלוואה ואי פירעונה , אלא שיש בה גם כדי לבטל את חשיבותן של טענות רבות שהעלו איל וב"כ כנגד גרסת משה . לשם הדוגמה אפנה לדברי לעיל ביחס ל"שלל" הגרסאות שהעלה משה ביחס למהות הכספים שהועברו על ידו לאיל לאורך השנים. הסתירות בגרסאות משה בשאלה האם העביר כספים לאיל כהלוואה או כהשקעה ביססו, כפי שפירטתי לעיל, את מסקנתי לפיה לא ניתן להסתמך בקביעת ממצאים על עדותו היחידה של משה, אך מאידך אני סבור כי אין בסתירות האמורות לכשעצמן כדי לפגוע בתוקפו של מסמך האישור, מאחר וכעולה מלשונו הברורה, מבחינתם של איל והחברה, בין אם משה העביר את הכספים כהלוואה ובין אם כהשקעה, בסיכומו דבר נכון לשנת 2008, איל והחברה הסכימו לכך שבמערכת היחסים שבינהם יראו את הכספים כהלוואה בסך של 2 מליון דולר שהועמדה לחברה ושטרם נפרעה, ושהחברה מחויבת להשיבם למשה באם ידרוש זאת.
81. כפי שציינתי לעיל, ככל שאיל יעמיד גירסה נגדית שתיתן הסבר אחר למסמך האישור, יתכן בהחלט שהסתירות בגרסתו של משה יוכלו לשמש כראיה מחזקת לגרסה זו, ואולם בהעדר גרסה נגדית, מסמך האישור לכשעצמו עומד ומחייב על פי לשונו הברורה, והדברים האמורים נכונים גם ביחס לטענות אחרות שהעלו ב"כ איל בסיכומיהם, ולאור נקודת מוצא זו אעבור לבחון גם יתר הראיות שהגיש משה ביחס להעברות הכספים שבוצעו מהחשבון בשוויץ.
הוכחת מתן ההלוואה בפועל ומטרתה
82. כאמור לעיל, על פי טענת משה, הוא העביר לאייל לאורך השנים, כספים למימון השקעות בנדל"ן וכי כספים אלו שימשו את אייל לרכישת הנכס בהארלם (ראו לדוג' סעיף 6 לסיכומים).
83. בתצהיר עדות ראשית שהגיש משה, נטען כי "באשר לסכומי הכסף שנלקחו על ידי אייל ולימים הצטברו לסכום ההלוואה, מקורם בחשבון בבעלותי בבנק לאומי בשוויץ (כיום Bankque Cramer $ CieSa) שבו בשנים הרלוונטיות אייל היה מיופה הכח ("החשבון בשוויץ")" (סעיף 28 לתצהיר משה).