84. בהמשך התצהיר (סעיפים 30-32) מפורטות העברות כספיות שבוצעו מהחשבון בשוויץ לחשבונות שונים אשר לטענת משה, קשורים לנכס בהארלם ובכלל זה, העברת סכומים מצטברים בסך של 668,122 דולר לחשבון החברה. סך של 125,026 דולר לחשבון משותף בניו-יורק של דפנה ואמיר נחמד, שהיה שותפו של אייל בחברה, ושאת חלקו רכש אייל, עפ"י טענתו, בשנת 2003 וכן העברות לחשבונות בנק נוספים שכונו ,החשבון הנוסף" ו"החשבון בבנק אאודי" ומשה טען כי "בסך הכל בשנים 2000-2007 ישנו תיעוד על העברות כספיות מצטברות לחברה שרכשה את הנכס בהארלם, לבעל מניות הקשור אליה (מר נחמד, ממנו אייל רכש, כאמור, את מניותיו) לחשבון הנוסף ולחשבון בבנק אאודי, בסכום מצטבר של 1,840,876 דולר" (סעיף 33 לתצהיר משה).
85. בטרם אדון בטענות הצדדים ביחס לפירוט ההעברות לעיל, אקדים ואתייחס לשתי החלטות שניתנו על ידי במהלך ההליכים המקדמיים ואשר יש בהן כדי להשליך על מעמדן הראייתי של כלל ההעברות הנטענות, כראיה להעמדת ההלוואה ע"י משה לאייל ו/או לחברה.
ההחלטה מיום 7/11/2019
86. במסגרת הליכים המקדמיים נדרשתי לדון בבקשה הדדית למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים שבה דרשו אייל והחברה לחייב את משה לגלות בתצהיר את המועדים המדויקים שבהם הועמד לאייל ו/או לחברה, סכום כולל של 2 מיליון דולר. בבקשה נטען, כי משה העביר לידיהם 5 קלסרים ובהם תדפיסי דפי חשבון הבנק בשוויץ לשנים 1998 - 2015 וכן הפנה אותם ל-52 דפי חשבון ספציפיים, שבהם מצוינות העברות שונות המשויכות, לטענת משה, להלוואה אך אייל והחברה טענו, כי לא ניתן להבין מדפי החשבון מתי ולאן הועברו הכספים.
87. במסגרת הדיון בבקשה עלה, כי משה הצהיר בתצהיר תשובות לשאלון, כי הוא לא יודע ואינו מסוגל להגיד, מתי ובאיזו דרך הועמדו הסכומים המרכיבים את הסך הכולל הנטען בכתב התביעה ובהתאם דחיתי את בקשת אייל והחברה לחייב את משה בעריכת מסמך ובמסירת פרטים שמשה מצהיר, כי אין ביכולתו לספקם(ראו סעיף 33 להחלטה מיום 7/11/2019).
88. עם זאת, קבעתי בין היתר, כי "... התובע יידרש לדבוק בגרסתו הנוכחית לפיה אין בידו כל מידע באשר למועדי העמדת ההלוואות לנתבע וסכומן או באשר לחשבונות אליהם הועברו כספי ההלוואות, ולא אתיר לתובע לצרף לתצהיר עדות ראשית מטעמו או להגיש בשלב ההוכחות, ראיות שעניינן העברות ספציפיות מהחשבון שלגביהן יבקש התובע לטעון כי הן מהוות חלק או את מלוא ההלוואות" (שם, סעיף 34).