104. יודגש, החשבון בשוויץ נפתח עוד בשנת 1975 על שמו של משה בלבד ולא על שם חברת הטבק. בנסיבות אלו, ההנחה העובדתית הראשונית היא כי מדובר בחשבונו הפרטי של משה ולא של חברת הטבק. בהתאם ככל שביקש אייל להוכיח את היותו שותף בכספים מכח היותו בעל מניות בחברת הטבק, הנטל הוא על כתפיו וכאמור, לא נעשה על ידו ניסיון כלשהו להרים נטל זה.
105. גרסתו של אייל בדבר זכאותו לכספים מהחשבון כבעלים הופרכה גם מהעובדה שהוכח, כי אייל היה מיופה כח בלבד ולא בעלים בחשבון בשוויץ, משנת 1988 - 2005 ובשנים אלו בוצעו עיקר העברות הכספים אשר נכללות, לכאורה, בהלוואה. בהתאם, חל על אייל הנטל להציג ראייה כלשהי, לכך שלמרות האמור ביפוי הכח, הוא בכל זאת היה בעלים משותף בחשבון, אלא שגם בעניין זה אייל לא הציג ראייה כלשהי לביסוס טענותיו.
106. יותר מכך, גרסתו של אייל אינה מתיישבת גם עם אחוזי החזקתו במניות חברת הטבק בשנים הרלוונטיות.
107. כך עולה מנספח 4 לתצהיר אייל, כי בשנת 1988 הועברו לו 10% ממניות חברת הטבק (1980 מניות מתוך הון רשום של 19,800 מניות רגילות) מאימו רבקה וכי בשנת 2002 הועברו לו מאימו 6 מניות יסוד ו-25% נוספים ממניות חברת הטבק. אייל נשאל בחקירתו כיצד משתלבת טענתו בדבר בעלות שווה בחשבון בשוויץ עם שיעורי החזקתו במניות חברת הטבק ותשובותיו לא נתנו מענה לסתירה לעיל וכך נרשמו הדברים:
"ש:הולך איתך, כסף של החברה. אתה הבעלים של החברה, או בעלים במניות החברה 10% ב-89', ואתה אומר שמהרגע הזה שאני בחברה 10%, בחשבון אני 50%.
ת: אני לא אומר שאני 50%. אני שותף בחברה" (עמ' 115 לפרוט', ש' 35-38).
108. עוד אציין, כי מנספח 5 לתצהיר משה, עלה כי בנוסף לאייל, ניתן ייפויי כח זהה גם לאחותו אירית מור דוידס ולאימו רבקה דוידס ובעניין זה טען אייל, כי "אני יודע שאני ואבא היינו שותפים ולהם היה זכות חתימה, אני לא יודע" (עמ' 114 לפרוט', ש' 32-33), אלא שגם טענה זו הבאה להבדיל את מעמדו בחשבון ממעמד אחותו ואימו, אינה נתמכת בראיה כלשהי, אלא דווקא נסתרת מנוסחם הזהה של ייפויי הכח, שניתנו להם לפעול בחשבון בשוויץ.
109. ואם לא די בכל האמור לעיל, אייל עצמו בחקירתו סתר והפריך את כל גרסת בעלותו בחשבון בשוויץ. ובמה דברים אמורים? - בחקירתו נשאל אייל על העברת סך של כ-700,000 דולר מהחשבון בשוויץ לחברת הולדינגס, שרכשה כאמור את הנכס בהארלם.
110. במסגרת זו אייל נשאל על ידי איך מתיישבת העברת כספים אלו עם גרסתו, שלפיה אביו משה אינו קשור כלל לרכישת הנכס בהארלם ועל כך השיב אייל: "ואני אומר וכבודו, שאני בכלל לא עשיתי את ההעברה, זה הוא עשה את ההעברה. כל ההעברות 99% מההעברות זה אבא שלי עשה. אני לא הייתי עושה העברות בכלל, לי אסור היה לעשות העברות. הייתי שותף, הייתי שמה עם זכות חתימה. העברות אבא שלי עשה..." (עמ' 106 לפרוט', ש' 17-19)(דגש שלי ש.מ.).