125. בנוסף נשאל משה: "כמה העברת, כמה כסף העברת כדי לקנות את חלקו של אמיר נחמד?" והוא השיב: "אני לא העברתי את הכסף, הכסף נמשך על ידי אייל כמה שצריך בדיוק לשלם" (שם, ש' 37-39).
126. לאור נתוני הבסיס לעיל, אני סבור כי כל המסמכים והראיות הנוגעים למימון רכישת הנכס בהארלם או שיפוצו, היו או צריכים היו להיות בחזקתו או בשליטתו של אייל או שהוא יכול להשיגם. יותר מכך, בהחלטתי מיום 7/11/2019 אף הוריתי לנתבעים להעביר למשה "את כל המסמכים ו/או הפרטים שבידיהם או בשליטתם או הניתנים להשגה על ידם והנוגעים לסכומים ששולמו לצורך רכישת הנכס או העברתו לנתבעת או לצורך הקצאת או רכישת מניות על ידי הנתבע, בשתי החברות וזאת לא יאוחר מיום 10/12/2019".
127. בהתאם, אני סבור כי חל על איל הנטל ליתן הסבר לשימוש שנעשה בכספים שהועברו מהחשבון בשוויץ לחשבון חברת הולדינגס, במיוחד לאותן העברות שבוצעו ממש בסמוך לרכישת הנכס בהארלם ובהעדר הסבר סביר לכך, המסקנה תהיה כי קיים בסיס עובדתי נוסף לטענתו של משה, לפיה הוא מימן את רכישת הנכס בהארלם ו/או את שיפוצו, וגם מסקנה זו תהווה נדבך תמיכה נוסף לקביעה בדבר תוקפו המחייב של מסמך האישור.
128. לפיכך, עלינו לבחון מהו ההסבר שנתן אייל להעברת הכספים לחשבון חברת הולדינגס. בעניין זה טען אייל בתצהירו (סעיף 67), כי רכישת הנכס מומנה כולה או רובה באמצעות הלוואה בנקאית, אך כפי שאציין בפרק הדן בגרסת אייל, ביחס למסמך האישור, אייל לא טרח לבסס טענתו זו בראיה כלשהי. יותר מכך, אייל לא היה מסוגל ליתן הסבר מתקבל על הדעת מדוע העביר משה לחשבון חברת הולדינגס סך הקרוב ל-700,000 דולר.
129. בהקשר זה ובהעדר הסבר הגיוני נשאל אייל על ידי, האם אין זה נכון שהמסקנה ההגיונית מכך היא שגם הנכס בהארלם נרכש בפעילות משותפת שלו ושל משה, אך אייל עמד על עמדתו שלפיה "הנכס בהארלם לא היה חלק מהפעילות שלנו. הנכס בהארלם קניתי עם אמיר נחמד, הוא הביא את הנכס, הוא הביא אותי לשמה, וככה הוא נקנה, אבא בכלל לא עניין אותו הנכס בהארלם, לא עניין אותו הארלם. אחרי 8 שנים הוא נדלק, הוא אומר: מהיום אני רוצה, מאותו 2008, מהיום אני רוצה להיות שותף. תהיה שותף, הכבוד הוא לי, בכיף רב..." (עמ' 107 לפרוט' ש' 23-28), אלא שכאמור תשובה זו של איל אינה מתיישבת עם העברות הכספים מהחשבון בשוויץ לחברת הולדינגס.
130. בהעדר הסבר ממשי ניסה אייל לטעון בחקירתו כי ייתכן והכספים נועדו לרכישת דירה למשה במגדלי טראמפ וטען: "... שזה בדיוק הסתדר לי. טראמפ עלה 780,000 דולר, יכול להיות שהוא רצה להפוך את זה לחברה, וקנינו את טראמפ דרך שמה" (עמ' 108 לפרוט', ש' 20 ואילך). אלא הסבר זה אינו יכול להתקבל. ראשית, בתצהירו טען אייל כי העברת הכספים של משה לצורך רכישת דירה במגדלי טראמפ, בוצעה לחשבונות אחרים שאותם הגדיר אייל בתצהירו, כחשבונות משותפים ולא לחשבון חברת הולדינגס (סעיפים 70-71 לתצהיר אייל). שנית, הדירה במגדלי טראמפ נרכשה בכלל ביום 17/4/2001, שנה לאחר שבוצעו ההעברות לחברת הולדינגס ולא ניתן ע"י אייל הסבר הגיוני כלשהו מדוע יטרח משה להעביר כספים המיועדים לרכישת דירה עבורו, לחשבון של חברת הולדינגס, שעפ"י גרסת אייל, אין לו שום זיקה אליה, זאת כאשר יש לו שני חשבונות משותפים עם אייל בניו-יורק, והכל שנה לפני מועד הרכישה. בהקשר זה אחזור ואדגיש ,כי אני דוחה את ניסיונו של אייל לטעון כאילו משה הוא שטיפל בלעדית בכל העברות הכספים מהחשבון בשוויץ וכי "אני מעולם לא עשיתי העברה ועל כן לא היה לי העברה" (עמ' 108 לפרוט', ש' 11-12) ובענין זה אציין גם כי אייל לא היה מסוגל להסביר כיצד אביו ידע להעביר כספים לחשבון חברת הולדינגס כאשר לטענתו של אייל, הוא אינו קשור כלל לחברה זו (שם).
131. סיכומו של דבר, המסקנה המסתברת היא שמחשבונו של משה הועברו כספים לצורך מימון רכישת הנכס בהארלם, ובהתאם, ובהעדר כל הסבר סביר אחר, ולאור מסמך האישור, המסקנה הנוספת המסתברת - לכל הפחות ברמה של 51% - היא שהכספים שהועברו להולדינגס נכללו בסכום ההלוואה שאושר ע"י אייל והחברה במסמך האישור.