182. להשלמת התמונה יצויין כי בגמר ישיבת ההוכחות ביקשו ב"כ איל לזמן את עוה"ד רדצקי לעדות ואני דחיתי בקשה זו מהטעמים שפורטו על ידי, אך בכל מקרה העובדה שבעת הגשת ראיותיו, איל לא היה מסוגל להביא תמיכה בגירסתו מעוה"ד רדצקי למרות טענתו החשובה לכאורה שלפיה היא המליצה לו שלא לחתום על מסמך האישור, מאחר והמסמך אינו משקף את המציאות, יש בה כדי לפגום פגימה נוספת בגרסתו של איל.
183. ספק נוסף באמינות גרסת איל עולה מהעדר כל פניה של איל או החברה למשה, בכתב או בעל פה, לאחר שמשה נרשם לטענתו כבעלים של מחצית הזכויות בנכסים האחרים (בשנים 2011-2012), בדרישה לאשר בכתב כי המסמך מבוטל.
184. בהקשר זה ולהשלמת התמונה אזכיר כי בהחלטתי מיום 23.12.2020 קבעתי כי טענה חדשה שהעלה איל בתצהירו לפיה משה הודיע לו מיוזמתו כי ההתחייבות במסמך האישור בטלה וכי הוא השמיד את המסמך, מהווה הרחבת חזית אסורה, ובהתאם הוגש תצהיר מתוקן שבו הושמטה טענה זו .
185. נדבך נוסף ומצטבר המערער את גרסת איל נמצא לטעמי בעובדה כי במכתב התשובה ששלח איל למשה ביום 3.9.2014 (נספח ה' לכתב התביעה) ואשר נשלח לאחר שמשה פנה לאיל בדרישה שנייה להשבת ההלוואה שלגביה צוין כי הועברה לאיל אשר עשה בה שימוש לרכישת הנכס בהארלם, איל, באמצעות בא כוחו דאז עו"ד אלקס הרטמן, הסתפק במכתב התשובה בטענה כללית כי "אין יסוד לפנייתך למרשי" ואף העלה טענה בדבר קיומם של חובות של משה ותאגידים בשליטתו לאיל ולתאגידים בשליטתו, אך לא הזכיר אף לא ברמז את הטענה לפיה לא ניתנה כל הלוואה על ידי משה לרכישת הנכס בהארלם או כי מסמך האישור אינו משקף את ההסכמה האמיתית בין הצדדים וכיו"ב.
186. בענין זה נשאל איל "האם אתה אמרת לעורך הדין הרטמן : המסמך הזה הוא בלוף, פיקציה, לא הייתה מעולם הלוואה. האם אמרת לו את זה? ותשובתו הייתה "1000 פעם"(עמ' 77 לפר' ש' 25-28), ובנסיבות אלו אין כל הסבר מתקבל על הדעת מדוע גרסה מהותית זו לא נזכרה כלל במכתב התשובה, ונסיונו של איל לטעון כאילו הכחשתו הגורפת של עו"ד הרטמן לחוב בגין ההלוואה כוללת גם את גרסתו הנוכחית של איל, איננה יכולה להתקבל.
187. בנוסף לכל האמור לעיל, מצאתי כי הגרסה שלפיה מסמך האישור נועד להבטיח רישום של משה כבעל הזכויות בנכסים האחרים, ביחד עם איל, אינה מתקבלת על הדעת מבחינה עסקית מסחרית ואף עומדת בסתירה לראיות נוספות שהוצגו.
188. כך לא מצאתי כל היגיון בטענה כי לצורך הבטחת רישום משה כבעלים ביחד עם איל בנכסים האחרים, היה צורך בהמצאת הלוואה פיקטיבית שתירשם דווקא על שם החברה, במקום בו יכול היה איל לקיים את התחייבותו (הנטענת) בפועל ו/או לפעול להבטחת הרישום בדרכים פשוטות ואחרות והדברים נכונים במשנה תוקף ביחס לנכס - 263 Bowery street שלגביו איל לא הצביע בתצהירו או בעדותו, על סיבות או טעמים סבירים שמנעו ממנו לרשום את משה עובר למועד חתימת מסמך האישור כבעל זכויות משותף עמו בנכס, או להבטיח את רישום הזכויות בדרך אחרת במקום חתימה על מסמך המאשר נטילת הלוואה "פיקטיבית".