24. כעולה מסיכומי הצדדים, הם הקדישו טיעונים רבים לשאלת נטל השכנוע ונטל הבאת הראיות , ובאם אנסה להצביע על שורש המחלוקת בין הצדדים , אומר כי היא טמונה בשאלה האם מסמך האישור לכשעצמו מהווה ראיה מספיקה לביסוס מלוא תביעתו של משה, שככל שלא יעלה בידי אייל להעמיד גרסה נגדית שיש בה כדי לבטל את תוקפו של מסמך האישור, תתקבל התביעה.
25. בענין זה חזרו ב"כ משה וטענו כי די במסמך האישור משנת 2008 שכאמור לעיל , כולל אישור בכתב לכך שמשה העמיד הלוואה בסך של 2 מליון דולר לחברה וכי מלוא סכום ההלוואה טרם נפרע (outstanding remains) בכדי לבסס את תביעת משה להשבת ההלוואה והוא אינו נדרש להביא ראיות נוספות בכל הנוגע לדרך העמדת ההלוואה ובכלל זה מועדי מתן ההלוואה, ואופן העברת הכספים לידי איל או החברה.
26. בהתאם נטען גם כי די בהצגת מסמך האישור בכדי להעביר את נטל הבאת הראיות לאיל אשר נדרש להוכיח את כלל טענותיו כנגד תוקפו של מסמך האישור (ראו פירוט בסעיפים 30-31 לסיכומי משה). לטענת ב"כ משה, איל לא הביא ראיות כלשהן להוכחת טענותיו והן כולן מבוססות על עדותו היחידה, ובהעדר ראיות ולאחר שהוכחה מהימנותו הנמוכה של איל יש לקבוע כי לא עלה בידו להרים את הנטל הנדרש ממנו, ולפיכך דין התביעה המבוססת במלואה על מסמך האישור, להתקבל.
27. עם זאת, בפועל, משה פירט בתצהירו העברות כספים רבות שבוצעו מהחשבון בשוויץ לחשבונות בנק שונים בניו יורק, ומשה ביקש מחד, לייחס את אותן העברות כספים להלוואה, אך מאידך, ו"באותה נשימה" טען כי ראיותיו בדבר ההעברות הכספיות הובאו "למעלה מן הצורך", ואין בהן כדי לשנות את טענתו המרכזית בדבר דיותו של מסמך האישור לצורך הוכחת מלוא תביעתו.(ראו לדוג' סעיף 119 לסיכומי משה).
28. ב"כ איל והחברה דוחים את עמדת משה ובצד טענותיהם כנגד תוקפו ומהותו ה"אמיתית" של מסמך האישור עצמו, הם טענו גם כי משבחר משה להביא ראיות לדרך העמדת ההלוואה בפועל "בכך כירסם התובע בקונקלוסיביות המכתב עליו מתבססת התביעה"(סעיף 100 לסיכומי הנתבעים). בהתאם נטען על ידם כי על משה חלים נטל השכנוע ונטל הראייה לבסס גם את קיומה בפועל של ההלוואה לרבות את מועדי נתינתה וסכומיה, ופרקים נרחבים בסיכומיהם של ב"כ הנתבעים הוקדשו לסתירות ושינויי גרסאות שנמצאו על ידם לטענתם בעדותו של משה (ראו לדוגמא סעיפים 108-110 לסיכומי הנתבעים), וכן לטענות בדבר העדר ראיות בין היתר לכך שההעברות הכספיות הנטענות על ידי משה שימשו בכלל לרכישת הנכס בהארלם (ראו סעיפים 114-111 לסיכומי הנתבעים).