יישום העקרונות על ענייננו
32. בהתאם לעיקרון האמור בפסיקה לעיל, נטל השכנוע במקרה שלפנינו מוטל מראשית ההליך ועד לסיומו על כתפיו של משה, אשר נדרש להוכיח את תביעתו.
33. בהקשר זה אדגיש כי אינני סבור כי טענות הנתבעים הינן בגדר "הודאה והדחה" שיש בה כדי לשנות אף את נטל השכנוע ולהעבירו אל הנתבעים. כפי שנקבע לא אחת "בסיטואציה בה מודה הנתבע בעובדות המהותיות של עילת התביעה, אך מציין עובדות נוספות אשר בעטיין גורס הוא כי התובע אינו זכאי לסעד המבוקש... מוטל על הנתבע נטל השכנוע לגבי העובדות "המדיחות" הנטענות על ידו. כאשר הוא אינו מרימו, מתקבלת גרסת התובע, שכן הנתבע הודה בה" (רע"א 296/11 מוחמד נג'אר נ' שאוקי חמדאן עליאן [פורסם בנבו] (23.2.12), פסקה 7).בענייננו איל אכן מודה כי חתם על מסמך האישור, ובהמשך להחלטתי מיום 23.12.2020 אישר ב"כ הנתבעים כי לא תועלה על ידי איל טענה להיעדר תוקף לחתימתו מחמת כפיה ו/או אילוץ ומכאן שלפני מסמך תקף חתום בידי איל בשם החברה המאשר את מתן ההלוואה ואת אי פירעונה. ואולם הנתבעים אינם מודים ואף טוענים במפורש כי מסמך האישור על אף לשונו הברורה, אינו משקף את מציאות הדברים האמיתית וכי בפועל לא הועמדה הלוואה כלשהי על ידי משה, ובהתאם אין מדובר בסיטואציה של "הודאה והדחה" מאחר והנתבעים אינם מודים בעובדות המהותיות של עילת התביעה.
34. בהתאם, נטל השכנוע נותר על כתפיו של משה מראשית ההליך ועד סיומו, עם זאת אני מקבל את טענתם המהותית של ב"כ משה לפיה מסמך האישור לכשעצמו בתוספת העיקרון שלפיו "הלוואות לפירעון ניתנו" דהיינו שיש לראות במסמך האישור ככולל מיניה וביה התחייבות של החברה להשבת ההלוואה, ובצירוף העובדה שאינה שנויה במחלוקת שלפיה ההלוואה לא נפרעה ממועד חתימת מסמך האישור ועד היום (שהרי גם הנתבעים לא טענו בהליך שלפני כי פרעו את ההלוואה) מבסס את עילת התביעה במלואה ולולא היו מועלות טענות הגנתו של איל, משה לא היה נדרש להגיש מסמך נוסף כלשהו לצורך קבלת תביעתו. כפועל יוצא מכך, די במסמך האישור כדי להרים את נטל הראיה הנדרש לצורך ביסוס תביעתו של משה ובהתאם עם הצגתו עבר אל איל נטל הבאת הראיות במסגרתו הוא נדרש לבסס את טענותיו הבאות לקעקע את תוקפו של מסמך האישור, וזאת ממספר טעמים שיפורטו להלן.
חזקת "ידיעת החותם"
35. את קביעתי בדבר דיותו של מסמך האישור לצורך העברת נטל הבאת הראיות לנתבעים, אני מבסס בראש ובראשונה על לשונו הברורה של מסמך האישור הכולל הודאה מפורשת וברורה הן של איל אשר חתם על המסמך והן של החברה שבשמה ניתן המסמך כי משה העמיד לחברה הלוואה על סך 2 מליון דולר וכי הלוואה זו טרם נפרעה (נכון למועד חתימת מסמך האישור). בהעדר כל מחלוקת או שאלה בענין פרשנותו של המסמך "עומד לו כלל "ידיעת החותם" אשר נטע שורש בפסיקתנו ואשר קובע כי חזקה על אדם החותם על מסמך כי הוא קרא והסכים לתוכנו..."(ע"א 4530/10 בנק הפועלים בע"מ נ' לילה זועבי (10.2.15), פסקה 11, וראו גם ע"א 3255/19 פבזנר נ' יונתן שפר (30.5.21 ), פסקה 26).