64. בחינת עמדותיהם של הצדדים בנוגע לטענת המשיב כי בבסיס העסקה עמד טעם פיסקלי, מלמדת כי הצדדים לא הציגו נתונים או חוות דעת שנערכו בנוגע לעלויות הרכישה של השלד הבורסאי לקבוצה במועד הרכישה ואת כימות היתרון הפיסקלי שהיה בגדר צפיות הקבוצה במועד הרכישה. טענות המשיב מתבססות, בין היתר, גם על הניסיון של המערערת – במסגרת דוחותיה הכספיים – להכיר במלוא ההפסדים הצבורים ולטענתו, מדובר בטעם פיסקלי משמעותי לאור העובדה שמדובר בעשרות מיליוני שקלים של הפסדים צבורים שהיו נחסכים למערערת בתשלומי מיסים.
65. באופן כללי מותרת האפשרות לחברות ויחידים לבצע קיזוז הפסדים בין פעילויותיהם השונות, גם אם מדובר בחברות שונות וזאת, כאשר המטרה היא לאפשר תשלום מס אמת. כאשר מתקיימת מכירת שליטה בחברה פלונית לבעלי מניות חדשים, אזי מתאפשרת לבעלי המניות החדשים לתמרן את פעילותה של החברה הנרכשת ובכך לקזז הפסדים צבורים שנצברו לבעלי המניות הקודמים בחברה. בקשר לכך, נקבע כי בעת העברת השליטה יש לבחון את הטעם המסחרי היסודי שבבסיס רכישת השליטה ולבחון האם קיזוז ההפסדים הצבורים ראוי מבחינה כלכלית (וראו בקשר לכך עניין רובינשטיין פסקה 13 לפסק הדין).
66. במקרה בו נמכרת השליטה בחברה, ללא שהוכח בקשר אליה טעם מסחרי יסודי, אלא רק ניסיון לנצל את ההפסדים הצבורים, נקבע בפסיקה כי הנטייה תהיה שלא להכיר בקיזוז ההפסדים במקרה של רכישת שליטה בחברה שאת ההפסדים ספגו בעלי המניות הקודמים (וראו בקשר לכך עניין נאוי וההפניות שבמסגרת פסקה 27 לפסק הדין).
67. בקשר לכך נקבע בעניין בן ארי (בפסקה 14 לפסק הדין) כך:
"כאשר יש שינוי שליטה בחברה ובעל השליטה החדש לא היה בעל מניות בחברה בעת התהוות ההפסדים, אין להתיר לחברה לקזז את ההפסדים שהתהוו טרם שינוי השליטה".
68. גם במסגרת חקירתה של המצהירה מטעם המשיב עלה כי המערערת רכשה שלד בורסאי אשר לא הייתה בו כל פעילות (פרוטוקול, ע' 33, ש' 23 – ע' 34, ש' 8. ראו בקשר לכך גם במסגרת חקירתו של המצהיר מטעם המערערת: פרוטוקול, ע' 113, ש' 22 – ע' 114, ש' 3). לפיכך, לא היה זה משנה לקבוצה מבחינת פעילות העבר של השלד הבורסאי או לגבי העלויות הכרוכות ברכישתו בכדי להניח שכאשר ישנם הפסדים צבורים בסכומים גדולים שכאלה ואפשרות לחסכון מס משמעותי ביותר, הדבר מהווה טעם פיסקלי משמעותי במבחן אובייקטיבי.
69. במכלול הנסיבות באתי למסקנה כי המשיב הוכיח כי קיזוז הפסדים של כ-220 מיליון שקלים המביאים לחיסכון אפשרי של כ-50 מיליון שקלים מהווה טעם פיסקלי יסודי משמעותי ביותר. בשקלול עליות הרכישה של המערערת, קשה לראות שיקולים מסחריים המצדיקים רכישת שלד בורסאי ריק מתוכן אשר יכול להישקל לחיסכון צפוי כאמור. יחד עם זאת, בחינת ציפיות קבוצת חג'ג' – במועד רכישת השלד הבורסאי (וראו בקשר לכך בעניין נאוי פסקה 33 לפסק הדין) – מביאה למסקנה כי הקבוצה ידעה במועד רכישת השלד הבורסאי כי עמדת המשיב היא לדחות בקשות דומות לקיזוז הפסדים צבורים. לפיכך, לא ניתן לייחס למערערת את מלוא הקיזוז הנצבר כאפשרות שצפתה הקבוצה.