בשנת 1991 נחקק תיקון מס' 12 לחוק-יסוד: הכנסת (להלן: תיקון 12), אשר בא לעולם בעקבות אירועים שהתרחשו שנה קודם לכן במערכת הפוליטית ו"הבליטו תהליכים שליליים בכל הנוגע לנאמנותו של הנבחר לבוחריו" (עניין בצדק, בעמ' 11; להרחבה ראו: ע"א 4799/19 קלנר נ' הליכוד – מפלגה לאומית ליברלית, פסקה 11 והאסמכתאות שם [פורסם בנבו] (28.7.2019) (להלן: עניין קלנר); אוריאל לין ושלמה לויה כיצד שונתה השיטה הפוליטית בישראל 2022-1990 111-104 (מהדורה שנייה מורחבת, 2022)). תיקון 12 נועד, בין היתר, למנוע את התופעה שזכתה לכינוי "כלנתריזם" – קרי, עריקה של חבר כנסת מסיעתו לסיעה אחרת תמורת טובת הנאה אישית או ציבורית (עניין קלנר, בפסקה 13; כן ראו בהקשר זה: דבריו של יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט (להלן: ועדת החוקה), ח"כ אוריאל לין (להלן: ח"כ לין) בפרוטוקול ישיבה מס' 158/181 של הוועדה המשותפת של ועדת החוקה וועדת הכנסת, הכנסת ה-12, 17 (31.10.1990)). על מנת להרתיע חבר כנסת שנבחר מטעם רשימה מסוימת לפרוש מסיעתו תוך שהוא נוטל עימו את המנדט שנתן ציבור הבוחרים לאותה רשימה, הוטלו במסגרת תיקון 12 שורה של מגבלות על חבר כנסת פורש, ובהן המגבלה שנקבעה בסעיף 6א לחוק היסוד, אשר מונעת ממי שפרש מסיעתו להתמודד בבחירות לכנסת הבאה ברשימה שהגישה מפלגה שיוצגה על ידי סיעה בכנסת היוצאת, אלא אם כן התפטר מהכנסת בסמוך לפרישתו (עניין העבודה, בפסקה 8).
21. אכן, תיקון 12 בכלל, וסעיף 6א לחוק היסוד בפרט, נועדו להסדיר את מערכת היחסים בין הסיעה ובין חבריה (עניין קלנר, בפסקה 13). ואולם, סעיף 61(א) לחוק הכנסת אינו מעניק מעמד בלעדי לסיעה בהתנעת ההליך הנדרש לצורך קביעת פרישתו של חבר כנסת ממנה. נקבע בו כי "פרש חבר הכנסת מסיעתו שלא במסגרת התפלגות, תקבע ועדת הכנסת בישיבה שבסמוך לאחר הפרישה ולאחר שנתנה לחבר הכנסת הזדמנות להשמיע את טענותיו, את דבר פרישתו, וכן את השינוי במספר חברי אותה סיעה". על פי לשון הסעיף, לכאורה, ניתן לקיים דיון בוועדת הכנסת בעניין פרישתו של חבר כנסת בעקבות הודעת פרישה של חבר הכנסת עצמו, בעקבות בקשה של סיעתו ואף בעקבות בקשה של גורם אחר (ראו: פ"מ 1/17 המוסד לבירור עתירות למפלגת העבודה הישראלית נ' פרס, פסקה 30 [פורסם בנבו] (21.2.2006) (להלן: עניין פרס)).
22. לטעמי יש קושי במתן האפשרות לצדדים שלישיים להתערב בענייניה הפנימיים של הסיעה באופן שיכפה עליה, בעל כורחה, את פרישתו של חבר מחבריה, על כל ההשלכות הכרוכות בכך, אף שלאפשרות זו יש, לכאורה, עיגון לשוני בהוראת סעיף 61(א) לחוק הכנסת. אלא שבענייננו אין מדובר במצב שבו צד שלישי ביקש להכריז על המערער כפורש. כאמור, דבר פרישתו של המערער אינו נתון במחלוקת, לאחר שוועדת הכנסת קבעה באופן מפורש ביום 25.4.2022 – בעקבות בקשה שהגישה סיעתו שלו, סיעת ימינה – שהמערער פרש מסיעתו. ערעורו של המערער לבית המשפט המחוזי על קביעה זו של ועדת הכנסת, נדחה לאחר שהוא הסכים לחזור בו מהערעור ובכך הפכה הקביעה בדבר פרישתו – חלוטה.