דיון והכרעה
17. שלוש הן השאלות העולות בערעור זה: ראשית, האם מרצ רשאית הייתה להגיש בקשה למניעת התמודדותו של המערער והאם בקשתה הוגשה בשיהוי; שנית, האם יו"ר ועדת הבחירות היה מוסמך להכריע לבדו בבקשה למניעת התמודדותו של המערער ברשימת הליכוד, או שמא הסמכות בעניין זה נתונה למליאת ועדת הבחירות; שלישית, וככל שיימצא ששני הפגמים הנטענים הראשונים אינם מצדיקים את ביטול ההחלטה נושא הערעור – האם לגופם של דברים יש להתערב בקביעה לפיה המערער לא "התפטר מכהונתו סמוך לפרישתו", כדרישת סעיף 6א(א) לחוק היסוד, ומשכך הוא אינו כשיר להיכלל ברשימת הליכוד לכנסת ה-25.
18. טרם שאדרש לשאלות אלה, אדגיש כי הערעור דנן הוגש מכוח סעיף 64 לחוק הבחירות המקנה זכות ערעור מפורשת למועמד שלא אושרה התמודדותו במסגרת רשימה שהוגשה לוועדת הבחירות. על כן, בשונה מתקיפת החלטותיו של יו"ר ועדת הבחירות בעתירות לבג"ץ, שלגביהן נקבעו בפסיקה כללי התערבות מצומצמים (בג"ץ 212/03 חרות התנועה הלאומית נ' יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השש-עשרה, פ"ד נז(1) 750, 756-755, 765 (2003); בג"ץ 4523/03 בונפיל נ' יושבת-ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השבע-עשרה, פ"ד נז(4) 857, 862 (2003)), יש לבחון את ההחלטה בעניינו של המערער במשקפיים "ערעוריות", ולקיים ביקורת לגוף ההחלטה, תוך פיקוח על חוקיותה וסבירותה (ראו והשוו: בג"ץ 5744/16 בן מאיר נ' הכנסת, פסקה 34 לחוות דעתי [פורסם בנבו] (27.5.2018)).
"זכות העמידה" של סיעת מרצ
19. המערערים טוענים כי לכתחילה לא היה מקום להיזקק לבקשתה של מרצ משום שהאינטרס המוגן שביסוד סעיף 6א לחוק היסוד הוא האינטרס של סיעת חבר הכנסת הפורש, ואין לאפשר לצדדים שלישיים, דוגמת מרצ בענייננו, להתערב בכך. זאת, בפרט בשים לב לעובדה שסיעתו של המערער מצטרפת כיום להסכמות שהושגו בבית המשפט המחוזי, ולפיהן יש לראותו כמי שהתפטר בסמוך לפרישתו. עוד נטען כי בקשתה של מרצ הוגשה בשיהוי ניכר, שכן היא יכולה הייתה להעלות את טענותיה לפני מועד הגשת הרשימות לוועדת הבחירות.
אני סבורה כי טענות אלה דינן להידחות.
20. השיטה הפרלמנטרית שלנו מבוססת על מפלגות, והשמירה על יציבותן מסייעת בשמירה על יציבות המשטר הדמוקרטי (אמנון רובינשטיין וברק מדינה המשפט החוקתי של מדינת ישראל כרך ב: רשויות השלטון ואזרחות 698 (מהדורה שישית, 2005) (להלן: רובינשטיין ומדינה)). על רקע תפיסה זו דיני הבחירות שלנו אינם מקנים לחבר הכנסת שנבחר מעמד פוליטי-פרלמנטרי המנותק מסיעתו ונפסק כי "האזרח המצביע נותן קולו לרשימה ולא לחבר הכנסת הבודד" (בג"ץ 4031/94 ארגון "בצדק" נ' ראש ממשלת ישראל, פ"ד מח(5) 1, 23 (1994) (להלן: עניין בצדק)). ההנחה הסבירה הנובעת משיטת הבחירות היא, אפוא, כי "אלמלא הכללתו של חבר הכנסת ברשימה פלונית לא היה נבחר" (שם).