אשר לטענת ההסתמכות של המערער, נטען על ידה כי עוד במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי הובהר כי עמדת הייעוץ המשפטי לכנסת בדבר מועד התפטרותו של המערער, אינה מחייבת את ועדת הבחירות, אשר לה נתונה סמכות לדון בעניין. עם זאת, במהלך הדיון שקיימנו ביום 6.10.2022 הבהירה באת כוח היועצת המשפטית של הכנסת כי משהוצגה בפני המערער עמדה מטעם היועצת המשפטית לכנסת ומטעם שלושה שופטים של בית המשפט המחוזי כי התפטרותו מהכנסת ארבעה ימים ממועד דחיית הערעור תיחשב כהתפטרות "סמוך לפרישתו", יש בסיס להסתמכות של המערער (עמ' 42 לפרוטוקול הדיון). בשולי הדברים מוסיפה היועצת המשפטית לכנסת ומבהירה כי היא אינה רואה מקום מבחינה מוסדית להביע עמדה באשר לסוגיית סמכותו של יו"ר ועדת הבחירות, היות שמדובר בסוגיה שנוגעת לסדרי עבודתה של ועדת הבחירות.
16. מרצ סבורה כי התנהלותו של המערער היא בדיוק ההתנהלות שביקש המחוקק למנוע בחוקקו את סעיף 6א לחוק היסוד, וכי לאישור התמודדותו של המערער ברשימת הליכוד בבחירות לכנסת ה-25 יהיו השלכות מרחיקות לכת על המשטר הסיעתי בכנסת. בדומה לעמדת יו"ר ועדת הבחירות, מציינת מרצ כי לפי הפרשנות הנהוגה מזה שנים רבות, מליאת הוועדה דנה בעילות הפסילה הקבועות בסעיף 7א לחוק היסוד ואילו יו"ר הוועדה דן בכשירות המועמדים ובשאלה האם הרשימה "הוגשה כהלכה". עוד נטען כי המערערים אף פעלו בהתאם לגישה זו, כפי שעולה מהתשובה שהוגשה על ידם בהליך שהתקיים בפני יו"ר ועדת הבחירות, בה צוין כי יו"ר הוועדה (ולא הוועדה כולה) מתבקש לדחות את הבקשה על הסף ולחלופין לגופה, וכי מדובר בניסיון של צד שהתאכזב מתוצאת ההליך, לטעון בדיעבד כי ההחלטה בעניינו התקבלה בחוסר סמכות. עוד נטען כי יש לדחות את הטענה לפיה למרצ אין זכות עמידה בנושא, וזאת משום שבסעיף 6א לחוק היסוד אין כל התייחסות לזהות הגורם שיכול לפנות ליו"ר ועדת הבחירות ולטעון בפניו כי מועמד מסוים אינו עומד בתנאי הכשירות שנקבעו בדין. מרצ מוסיפה כי בקשתה לא הוגשה בשיהוי, היות שרק במועד הגשת הרשימות היא גילתה על כוונת המערער להתמודד ברשימת הליכוד.
מרצ טוענת כי גם לאחר שהוכרז כפורש, המערער בחר שלא להתפטר מהכנסת והמשיך לפעול נגד עמדת סיעתו לצורך הפלת הממשלה. לשיטתה, בהיעדר הוראות דין הקובעות סד זמנים קצוב להגשת הערעור, המערער היה מחויב לפעול להגשתו "במהירות הראויה", כמצוות סעיף 11 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981, ומשלא הגיש את הערעור תוך ימים אחדים יש לראותו כמי שלא התפטר "סמוך" לפרישתו. לבסוף נטען כי הוראות חוק היסוד אינן נושא פרטי אשר צדדים יכולים להגיע להסכמות לגביו, ומשכך אין לקבל את טענת ההסתמכות של המערער, ודאי כשפסק הדין ניתן על ידי בית המשפט המחוזי, שכלל אינו מוסמך לדון בשאלת עיתוי ההתפטרות של המערער ואין ביכולתו לכבול את שיקול דעתו של יו"ר ועדת הבחירות בנושא זה.