התפטרות בסמוך לפרישה
47. בהחלטתו מיום 28.9.2022 קבע יו"ר ועדת הבחירות כי המערער לא התפטר מכהונתו סמוך לפרישתו ועל כן הוא אינו כשיר להיכלל ברשימת הליכוד לכנסת ה-25, בהיותה רשימה שהגישה מפלגה שיוצגה על ידי סיעה בכנסת היוצאת. זאת, בשים לב לכך שהמערער השתהה בהגשת הערעור על החלטת ועדת הכנסת בדבר פרישתו, והגישו כעבור 49 ימים ממועד ההחלטה; וכן בהתחשב בכך שהמערער ניצל את התקופה שבין ההכרזה על פרישתו בוועדת הכנסת למועד דחיית ערעורו, כדי להמשיך ולפעול באופן גלוי נגד סיעתו ואף השפיע על פעילות הכנסת והסיעות.
המערערים מצידם טוענים כי המערער לא השתהה בהגשת ערעורו לבית המשפט המחוזי, שכן הוא הוגש בהתאם למועדים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי, בהיעדר כל הוראה אחרת בדבר סדרי הדין החלים על הערעור. עוד נטען כי המערער הסתמך על פסק הדין של בית המשפט המחוזי וויתר על ערעורו רק משהובהר לו כי אם יתפטר מהכנסת ימים ספורים לאחר מתן פסק הדין בערעור, הדבר ייחשב כהתפטרות בסמוך לפרישה. מטעם המשיבים הוצגו בפנינו עמדות שונות כמפורט לעיל: יו"ר ועדת הבחירות דבק בהחלטתו וטוען כי דין הערעור להידחות; סיעת מרצ סבורה אף היא כי יש לדחות את הערעור; ואילו היועצת המשפטית של הכנסת סבורה כי אף שהמערער אכן השתהה בהגשת ערעורו, נוכח חוסר הבהירות הדיונית באשר לאופן הגשת הערעור וסדרי הדין החלים עליו, יש להכריע את הכף לטובת זכותו של המערער להיבחר, וזאת בשים לב לכלל לפיו יש לפרש באופן מצמצם את הפגיעה בזכות זו.
48. הברירה שמציב סעיף 6א לחוק היסוד בפני חבר כנסת שפרש מסיעתו – להתפטר מהכנסת או להימנע מהתמודדות בבחירות הבאות במסגרת רשימה קיימת – מחייבת את חבר הכנסת הפורש להתמודד עם השלכות מעשה הפרישה שלו. כפי שצוין בהצגת הוראה זו במליאת הכנסת – "אתה פורש מסיעתך, אתה לא יכול לחיות א[י]תה, מצפונך לא מאפשר לך לחיות במסגרתה – בבקשה, תתמודד בעצמך על קולות בוחריך" (דבריו של ח"כ אמנון רובינשטיין במליאת הכנסת, ד"כ 3.7.1990, 4339). לא למותר לציין כי הנוסח המוצע של הוראת סעיף 6א לחוק היסוד שנדון בוועדת החוקה התייחס ל"מי שהיה חבר בכנסת יוצאת ופרש מסיעתו מבלי שהתפטר מכהונתו בכנסת", ללא כל התייחסות למועד שבו על חבר הכנסת הפורש להתפטר. בעקבות שאלות שהועלו בהקשר זה מצד חברי ועדת החוקה הבהיר יו"ר הוועדה, ח"כ לין כי "ברור שאם לא פרש והתפטר בעת ובעונה אחת, הוא לא עמד בתנאי הסעיף הזה. פרישה מסיעה והתפטרות מן הכנסת צריכות להיות פעולה אחת. בלי תימרונים" (פרוטוקול ישיבה מס' 139 של ועדת החוקה, הכנסת ה-12, 5 (4.6.1990)). היועצת המשפטית לוועדת החוקה הבהירה אף היא כי "הכוונה היא לפרישה שמלווה התפטרות מיידית" (שם). משכך, הנוסח שאומץ לבסוף על ידי ועדת החוקה התייחס ל"חבר כנסת שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו סמוך לפרישתו", על מנת להבהיר כי על חבר הכנסת הפורש להתפטר מהכנסת בו-זמנית לפרישתו "או סמוך מאוד לכך" (דבריו של ח"כ לין בפרוטוקול ישיבה מס' 145 של ועדת החוקה, הכנסת ה-12, 2 (13.6.1990)).